אז איפה נכשלת, שאלתי את ניר ברקת, ראש העיר ירושלים. הוא מצידו מיהר כמובן להשיב, וגם לנמק, שלא נכשל. שהקדנציה שלו הייתה רצופת הצלחות. ושאפילו החרדים קיבלו בתקופתו פי ארבעה תקציבים, מאשר בתקופת לופוליאנסקי.
אלא שהתשובה, במקום לענות, רק חידדה את השאלה: אם אכן החרדים קיבלו כל כך הרבה ממך, ואם אכן הקדנציה הייתה כל כך נוחה לחרדים, מדוע הולכים להחליף אותך, ועוד במועמד שכלל איננו חרדי?!
לא נלאה אתכם בתשובתו הארוכה של ברקת, שהייתה מעניינת לכשעצמה. אך דבר אחד ברור: אם ניר ברקת יפסיד את העיר ירושלים, זה יהיה הפסד לא על ביצועים, אלא על תחושות. בבחינת טוב מלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב. יכול להיות שהחרדים מעדיפים את חיוכו של לופוליאנסקי, גם במקרה שאין מאחוריו כיסוי (או במקרה דנן חיוכו של ליאון, שחובת ההוכחה עדיין עליו), מאשר את חשיפת הניבים של ניר ברקת, למרות שבעצם כלל איננו נושך, ואולי אפילו לעיתים די מלטף.
קרב שקול
עוד באתר:
בשורה התחתונה, למרות תרועות הניצחון והביטחון, בשני הצדדים, הקרב הזה בירושלים יהיה צמוד. משה ליאון הוא רואה חשבון במקצועו, לקרב הזה הוא לא יצא כמו לקזינו. הוא לא הניח את הזי'טונים שלו על שולחן ירושלים, בלי שהונח בפניו דו"ח משביע רצון. עם כל הכבוד לליברמן, ליאון לא בא להמר ברולטה רוסית.
הבחירות האחרונות לכנסת, הן האינדיקציה האחרונה המעודכנת לחלוקת הקולות הירושלמית. 243,000 הצביעו, מתוכם – כ-91,000 לצמד המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה.
על פי ההערכות, מספר המצביעים בבחירות לעירייה יעמוד על כ-250,000 לפחות. כדי להיבחר בסיכוי סביר, חייב המועמד להכין כ-130,000 קולות.
על בסיס הנתונים הזה נערך הקרב בין ליאון לברקת: ליהדות התורה וש"ס יהיו בהערכה מינימאלית 95,000 קולות ואפילו כ-100,000 קולות (בני 17, גידול יחסי, ותושבים אזרחי חו"ל). לאון יצטרך לגייס עוד כ-30,000 – 35,000 קולות כדי לנצח.
ליברמן יוכיח?
כאן נכנס הליכוד ביתנו לתמונה. בבחירות לכנסת הם הביאו יחדיו בירושלים כ-50,000 קולות. ליברמן מבטיח 9,000 מצביעים שיכול להתחייב עליהם, כולל רשימה שמית. את היתר יביא, כך בטוחים במטה לאון, מאמץ משולב של הליכוד ביתנו. "גם אם רק חמישים אחוזים מבוחרי הליכוד יצביעו לנו, זה מספיק", הם אומרים.
איך זה מספיק? איפה עוד אנשי ליאון בטוחים: "בכל עיר, בוודאי בעיר כמו ירושלים, ישנם כאלו שממורמרים מראש העיר. לגייס חמש עשרה אלף קולות של אנשים ממורמרים מברקת לא מסובך. שלא לדבר על חלקים בציונות הדתית שיתמכו, בסתר או בגלוי, בליאון שהוא בשר מבשרם. גם אם רק חלק מהחשבון שלנו נכון, כבר ניצחנו".
בצד של ברקת, מנגד, בטוחים בפופולאריות הגבוהה של ראש העיר המכהן. מגחכים על התיאוריה שליברמן וביבי יעבירו לליאון מחצית ממצביעי הליכוד, ומנופפים בסקרים מקצועיים המוכיחים את המגמה הברורה עד לפרטי פרטים.
דרעי & איווט
בכלל, אצל ברקת נדמה כי מערכת הבחירות אינה בינו לבין ליאון. כשאומרים לו את השם לאון, הוא משיב בתיאור קומבינת דרעי וליברמן. משום מה נדמה, כי לדידו של ברקת, אין דבר יותר מבריח קולות מאשר אזכור השמות הללו שוב ושוב.
הבחירות בירושלים אפוא, יהיו על כ-15,000 קולות בלבד. זה פחות או יותר ההפרש שאחרי החרדים, קולותיו של ליברמן, וקיבוץ מעט מאוכזבי ברקת סביבו, נותר למשה ליאון לגייס. אם הצליח – הוא ראש העיר הבא. אם לא, איווט ודרעי יצטרכו (רואה) חשבון דחוף.
