עקיפות שנויות במחלוקת - מבקר המדינה 2021 \ אריאל שרפר

מי אמר שיש הקפות רק בשמחת-תורה | למה כדאי גם למבוגרים לעשות בדיקות לעצמם | עצה מועילה לחזרה לשגרה | ופינה חדשה: "אמרי שרפר"- משחקי לשון לסיכום השבוע

אריאל שרפר

כ"ד בתשרי תשפ"ב, 30/09/21 06:04 עודכן: 23/12/24 02:41

א+

א-

עד כאן הקפה

כל בר-דעת יודע מניסיון אישי או תיקון כללי שבחיים אין קיצורי דרכים ומי שרוצה להתמודד כראוי עם בעיה גדולה או קטנה חייב לעשות זאת בדרך הישר והטוב ולא בהליכה סחור סחור עד נפילה מחשבתית לבור או הגעה לנקודת אל-חזור.

אך מה לעשות שכשמדובר בבעיות הדורשות פתרון משמעותי בידי מנהיגי מדינות שלעיתים איך נאמר בעדינות ובלי לפגוע חלילה אין להם עדיין כל-כך ניסיון בתפקיד יש לעיתים הרגשה שפתרונות מעשיים אין ובמקום זה הגישה המועדפת היא לבצע הקפות מרובות סביב הנושא הבעייתי בניסיון לתקוף ולעקוף אותו מכל כיוון אפשרי עד שייפתר מעצמו מכוח עליון או מהלכי עולם תחתון בשיטת "כל דאלים גבר" ואולי פשוט בלי התערבות כלל. רק מחכים ומה שהיה לא יהיה. פשוט.

אז זהו, שבמקרה של הדרך בה הציג רה"מ נפתלי בנט את התמודדות ממשלתו עם בעיות גדולות מאד בישראל בנאומו בעצרת האו"ם, כנראה שהמצב ממש לא פשוט- ולפיכך היה כרטיס הביקור הראשוני של בנט בבמה המתוקשרת בעולם כקדימון נטול שמחה (למעט אולי שמחה לאיד על שהוא שם ולא "קודמו בתפקיד") להקפות שמחת-תורה שהגיעו ארצה בערב שאחרי הנאום חסר הכותרת המרעישה והחדשה, ובמקום בשורות מעצימות ודרך חדשה קיבלנו שיעור בהיסטוריה של מדינת ישראל, קצת טפיחות עצמיות על השכם ועיסוק-יתר בפוליטיקה פנימית שלא מעניינת את העולם(ולא בטוח שגם את רוב הציבור בישראל) שני נושאים על איומים ידועים ומוכרים שנמרחו בתיאורים חסרי תכלית הרבה מעבר לנדרש וגם אחרי שהנקודה הובהרה לכל הנציגים הלא רבים שישבו באולם לאורך כל הנאום שארך פחות מעשרים דקות נטו, וכותרת לא מכוונת אחת מביקורת אגב אורחא של בנט על התנהלות רופאים ומומחים בקבלת החלטות במהלך מגפת הקורונה שמן הסתם תגרום לבנט להתחנן לכל רופא מהזוטר עד הבכיר לקבל מרשם נצחי לתרופה נגד כאבי ראש ממשלה.

יתכן שדווקא הכותרת המשמעותית היחידה מנאומו הראשון של רה"מ הנוכחי באו"ם אותו הפך לבמה ציבורית לסגירת חשבונות אישיים בעבר ובהווה תוך כדי התעלמות מבעיות משמעותיות ועקיפתן במילים מכובסות (ביום האחרון של חוה"מ סוכות) גרם לכל המבקרים את הדרך בה הפך בנט לרה"מ להודות על כך ובכך שהוא איש הייטק ולא מומחה ברפואה כי הוא כנראה היה מבצע המון ניתוחי מעקפים שלא לצורך רק כדי לגלות שהבעיה של החולה היא בכלל בראש חצוי ולא בלב שלם.

במסקנה נוספת מהנאום שכבר נותח לגורמים מכל זווית צילום ופרשנות אפשרית ניתן לשער שגם בנט בסתר לבו ובתת-מודעתו מאוכזב מההזדמנות שהוחמצה לשווק לעולם ראש ממשלה ישראלי חדש ובטוח בעצמו במנהיגותו ובהחלטותיו כשהוא עצמו אינו משוכנע בכך במאת האחוזים ובוחר לבצע מהלך מעורר תמיהה מקומית ובינלאומית של הקפת בעיות הקורונה והגרעין האיראני בביקורת על רופאים ומומחים והמלצה להעברת הכוח ובלעדיות ההחלטות בניהול משברי בריאות למנהיגי המדינות ועקיפת העימות הצבאי והמדיני עם אירן בהטלת האחריות הכללית על הקהילה הבינלאומית בלי להציע פתרונות ממשיים ומקוריים של המדינה המאוימת ביותר על ידי הגרעין האיראני.

חשוב גם לציין שיתכן והיה זה נאומו היחיד של בנט כראש ממשלה בעצרת האו"ם כי בעצרת הבאה (אם אכן תתקיים בדרך זו) אמור להגיע לבניין מעוטר הדגלים בניו-יורק רה"מ החליפי יאיר לפיד שכיום מתהדר מבחירה בתואר שר החוץ, ולא הגיב במחיאות כפיים מילוליות לאי-תרומת רה"מ שהוא אחראי למינויו לשיפור מצבה הלא כ"כ מזהיר של ישראל בעולם.

הנה דימוי קצת מתחכם לסיכום הנאום לפחות באופן זמני: בהקפות המתקיימות מדי שנה בבתי הכנסת בשמחה אמיתית ופשוטה בתורה ישנו תמיד גבאי העוסק בצרכי ציבור באמונה שתפקידו הלא פשוט לאחר זמן מה לעצור את הרוקדים השמחים עם ספרי הקודש בידיהם ולזעוק: "עד כאן הקפה ראשונה עד שביעית"(כדי שכל הקפה לא תימשך כאורך שנת השמיטה)- והציבור הממושמע בדרך כלל עוצר את ההקפות, מעביר את ספרי התורה מאדם לאדם, ומתכונן לסיבוב הבא. הגיע הזמן למצוא את האיש הסמכותי הזה שיקח אחריות, יעצור את ההקפות הציבוריות של הבעיות כל השנה, ויחייב את כולם למצוא את דרך הישר לפתרונן. ויפה שנה אחת קודם.

בדיקה עצמית

הטור הזה נכתב אחרי שבצעתי שתי בדיקות אנטיגן לשלילת נגיף קורונה כתנאי הכרחי מחייב לחזרת שניים מילדי לבית-ספר ולגן לאחר חגי תשרי בפעם השניה תוך זמן קצר שחלף מהביצוע הקודם של התהליך הרב-שלבי אך מהיר הזה רק בחודש האחרון של השנה שעברה. והנה רק התחילה לה שנה חדשה ותמו החגים השמחים ושוב העם כמתאוננים על המצב המורכב ותוהים בלב או בתגובות מתלהמות למה צריך כל הורה לילדים שלמרבה התדהמה רוצים להיכנס לבית-הספר להפוך בעל כורחו למתנדב מד"א המכין ערכות עם מבחנות ומטושים משל היה אח מוסמך ולא אב מתוסבך.

הבדיקה הזאת גרמה לי לתובנה מעמיקה ומתבקשת לאחר חגי תשרי ובמיוחד אחרי ימי ראש השנה ויום הכיפורים שבמועדים אלה ניתן להגיע לגבהים רוחניים שאחריהם יש חשש מתמיד המתנגב ללב על ידי היצר האורב לנפילת מתח רוחני גבוה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

התובנה הפשוטה היא שמחובתו של כל אדם מאמין בן מאמין מאברהם אבינו עד ימינו אנו לבצע לפחות פעם אחת ביום מזמן השכמתו עד השיבה למיטתו בדיקה אקראית למדד הרוחני הפנימי ואם הוא חש חולשה כלשהי בתחום חיוני זה לבצע חיזוק חיובי בצורת משנה או הלכה או לקבל על עצמו לעזור מיד ומלב לאדם אחר הזקוק כמוהו לחיזוק ולתמיכה שיתקבלו בברכה.

את בדיקת מצב הרוח בחיי החומר והמעשה צריך לבצע מראש בגישה חיובית כדי שנזכה בסייעתא דשמיא לתוצאה שלילית למאמצי יצרנו המתגבר עלינו בכל יום להכשילנו בניסיון למלא מחדש את השק הדמיוני שהעיק על ליבנו ובחסדי השם התרוקן בתחילת חודש תשרי בעברות רבות ככל שניתן לו עד יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

כשמחשבה על בדיקה כזאת הופכת למעשה- אפשר גם להבין עד כמה היא חיונית והכרחית לכניסתנו הנכונה והראויה מחדש לבתי הכנסת ובתי המדרש.

יום יום חג

רבים חשים עצבות ושמחה בערבוביא במוצאי שמחת-תורה(ואולי בשל כך הנהיגו את ההקפות השניות כדי למשוך את שמחת החג עוד מעט בתוספת כלי נגינה משמחי לב) בשל הידיעה שהדבר מסמל את סיומה של תקופה מרובת ימים מיוחדים ושמחים ומעבר מהיר מדי לשגרה משמימה שנדמה כי נקודת האור היחידה בה- שבת היא מלזעוק עד כמה החג הבא עוד רחוק.

למי שאינם נותנים לענני החורף האפורים להוריד גשם מעיניהם יש חיזוק חיובי גדול גם אחרי ההקפה השביעית האחרונה בבחינת והארת המשפט "אילו יהודי היה יודע שהשם אוהב אותו היה שמח ורוקד מאה עשרים שנה" באור חדש לגמרי- ובהבנה שכל יום של הליכה מאושרת במעגלי החיים עם חיוך גדול על הפנים זהו למעשה "חג שמח"(חג במובן של סיבוב במעגל) ומי שמצליח להרגיש זאת אפילו בזמן שתוכנת הירבעם בן נווט מודיעה לו שיש יותר מעשר דקות עומס עד המעגל-תנועה הבא שלפני העבודה- הוא זה שעבורו כל יום הוא מאורע משמח וצריך לציינו בניצול הזמן לכמה שיותר מעשים טובים כפי שראוי לציין עוד יום של חיים שיש בהם.