לפני חמש שנים הכל היה נראה מבטיח. משה אבוטבול, חבר מועצת העיר בית שמש מהאופוזיציה ששילם מחיר אישי על תמיכתו ותמיכת מפלגתו במועמד לראשות העיר נתן שיטרית, אחת הטעויות הקשות שעשו הנציגים החרדים בעיר, מקיים מסיבת עיתונאים ובה הוא מודיע על החלטתו לרוץ לראשות העיר בית שמש.
למסיבת העיתונאים הזו קדמה עבודת הכנה קשה ויסודית ואליה מגיע אבוטבול עם תמיכתו של "הגוש החברתי" בעיר – שלימים ישנה את שמו לגוש הציוני וחלק ממרכיבי הגוש הקודם יילחם באבוטבול – שמאס בדרכו ובהתנהלותו של ראש העיר דני וקנין והחליט שחייבים לקום ולעשות מעשה, גם במחיר של מינוי ראש עיר חרדי לעיר שעדיין הרוב הברור בה הוא חילוני. לזכותו של אבוטבול יש לומר כי בעת כהונתו כסגן ראש עיר שימש כתובת לכל אנשי בית שמש, חרדים וחילונים כאחד ובשל כך הוא זכה לאהדה רבה מתושבי העיר שהביעו את תמיכתם בו. סיבה נוספת לתמיכה לה זכה אבוטבול, היא מכך שמערכות העירייה לא תפקדו כלל ואת האשמה הטילו התושבים על ראשו של דני וקנין שנהג בשחצנות כהגדרתם, והוגדר אף על ידי הקרובים אליו כאחד שאינו רואה אף אחד ממטר.
אל המערכה הזו יצא אבוטבול כאשר ש"ס הארצית, מפלגת האם שלו, לא תמכה במהלך ויו"ר המפלגה דאז, אלי ישי, נמנע מלהצהיר בתחילה על תמיכה בו. גם בקרב יהדות התורה הדעות היו חלוקות ובעוד שמספר עסקנים דחפו לכיוונו של דני וקנין בגלל אינטרסים שונים, כלל הציבור החרדי הרגיש נרדף על ידי וקנין ואנשיו ולכן תמך בניסיון לייצר שינוי מהותי בזהות ראש העיר, על אף הקושי האלקטוראלי שהיה ידוע באותם ימים.
עוד באתר:
את הדינמיקה הזו חשו רבני העיר שהעבירו את המסר לפרנסי הציבור בזירה הארצית וכך החל להתגלגל לו כדור השלג שהלך וגדל מיום ליום. ראשונים לתמוך באבוטבול היו אנשי "דגל התורה". סיעת שלומי אמונים באגו"י היה הפלג האחרון שהצהיר על תמיכה במהלך, בעוד שחסידות גור, בבית שמש כמו בירושלים, החליטה אחרת: היא תמכה במועמד הציונות הדתית, שלום לרנר.
הכל הלך חלק בדרך לניצחון ואבוטבול, שהשכיל לפרק מוקשים באמצעות הקואליציה שסביבו, מצא את עצמו לאחר שלושה חודשי פעילות בלשכת ראש העיר, לאחר ניצחון מוחץ כבר בסיבוב הראשון.
דבר אחד טענו יותר מאוחר חברי הגוש הציוני: אבוטבול שבו הם תמכו, הוא ראש עיר של החרדים יותר מאשר "ראש עיר של כולם". לטענתם, אבוטבול שירת בנאמנות את האינטרסים של הציבור הקנאי בעיר, ששבעה בעבר מהפגנות רבות בתקופת דני וקנין, ושיוועה לחיים רגועים ושקטים. הם נהנו מדלת פתוחה בלשכת ראש העיר, באמצעות יועצו דוד תפילינסקי, איש אנשי "הישוב הישן", הירושלמים. מנגד, טענו רבים, התנהלות זו גורמת לנזקים רבים לעיר ולעומד בראשה.
הבעיה הנוספת של אבוטבול היתה חוסר היכולת שלו להשתלט על ממלא-מקומו מאיר בלעיש שהחזיק את תיק שפ"ע וקבע עובדה כי חלק נכבד מהעיר, החלק בו גרים החרדים, אינו חלק מבית שמש ולכן אינו הולך לטפל באיזורים הללו. "אצלי העיר מסתיימת ב'מוניות שרת'", אמר פעם בלעיש, כשהוא מתכוון לצומת הגובלת בין העיר החדשה והישנה, בה ניצבת תחנת המוניות שהפכה לסמל של פערים בין חדש לישן בעיר.
התנהלותו של בלעיש, להעדיף את ניקיון העיר הוותיקה על פני השכונות החדשות, החרדיות, גרמה למירמור קשה בקרב הציבור החרדי, שנאלץ להתחנן לניקיון ראוי. בלעיש טען להגנתו שאבוטבול לא הוסיף לו תקציב לעובדי ניקיון, אבוטבול מצידו טען כל העת, כי הוא אינו מתערב למחזיקי תיקים בנעשה באגפים שלהם.
התנהלות זו, בין היתר, גרמה ללא מעט אנשים לראות אדם אחר יושב בלשכת ראש העיר, אם כי השאלה נשאלת לא מעט בקרב התושבים: האם זה מה שצריך לעשות, גם במחיר של בחירת ראש עיר חילוני?
והבעיה השלישית היתה ההתנהלות הלקויה של אבוטבול מול פעילים מרכזיים בתנועת ש"ס בעיר, שפשוט הרגישו שאבוטבול לא סופר אותם והם כלל לא מעניינים אותו. התחושה הזו גררה שליחת מכתבים נזעמים ליו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי, שהתחיל להבין שהקרקע בבית שמש בוערת תחת רגליו. הוא החליט להוריד לבית שמש את בכירי אנשיו שישמעו את האנשים והקולות כדי לגבש דעה ברורה בנוגע לבית שמש.
דרעי, ששמע באמצעות אנשיו את קולות פעילי ש"ס בעיר וראה את הסקרים המתפרסמים, שמע גם על הדרך את קולותיהם של בכירי יהדות התורה בעיר ובזירה הארצית (שמחזיקים בידם סקרים שאבוטבול לא רוצה לראות) על כך שלא ילכו עם אבוטבול למסע התאבדות בכל מחיר ואם יתברר להם שאי מי משלהם יכול להביא יותר קולות בקלפי הם יעשו את זה. שמע והבין. הבין שצריך לרענן את הרשימה באופן רציני ואולי אפילו להריץ את אבוטבול לראשות העיר ברשימה נפרדת, כך שבמקרה של הפסד הוא הולך הביתה ומפנה את מקומו לכוחות חדשים ורעננים.
אבל הוא גם אמר שאם דגל התורה, שהיא הסיעה החרדית הגדולה בעיר, תריץ מועמד, הוא בהחלט ישקול לתמוך במהלך. גם אם זו אמירה נאמרה לאוזניו של ח"כ מאיר פרוש בעקבות ההסתבכות של ש"ס באלעד ובאשר לזכות הקדימה למפלגה הגדולה בעיר להריץ מועמד לראשות, עדיין מדובר בנזק למשה אבוטבול, שיודע כי במידה והמריבה הבלתי פוסקת בין נציגי דגל התורה בעיר, שמואל גרינברג ומשה מונטג, בשאלה מי יכול לגרוף יותר קולות בעיר הוותיקה ולנצח את אלי כהן תגיע לידי פתרון, אז ודאי שבשביל אבוטבול לא מדובר במכה קלה בכנף.
דוד תפילינסקי אומר בתגובה כי אינו שייך לחוגי הקנאים וכי הוא עסקן ציבור שאינו מנהל את אף אחד.
