בלעה גוף זר: חייה של הילדה בת ה-11 חודשים ניצלו בטיפול מיוחד

כשהגיעו אורלי ומתן עם ביתם תמר בת ה- 11 חודשים לבית החולים הדסה עין כרם, הם לא חשבו שהתחושות שלהם הן אלו שיתממשו ויביאו להצלת של ביתם הקטנה על ידי הרופאים. ״היינו בבית, ביום שגרתי ותמר כהרגלה הסתובבה לה", מספרים בני הזוג המתגוררים בישוב מבשרת ציון.

"מאחר ואנחנו יודעים שהיא אוהבת להכניס דברים לפה כיאה לילדה בגילה, אנחנו מאוד נזהרים בבית שלא יהיו דברים מסוכנים על הרצפה ומשגיחים כל הזמן.

בזמן שהיינו באזור המטבח ותמר ממש מספר צעדים מאתנו, התחלנו לשמוע אותה נחנקת ומשתעלת, ניגשנו אליה במהירות והרמנו אותה, היא המשיכה להשתעל ולהקיא אך לאחר מכן היה ניראה שרווח לה ושהיא בסדר.

לא ראינו שהיא הכניסה משהו לפה ולמיטב ידיעתנו הרצפה הייתה ללא חפצים מסוכנים ,אך עדיין לא היינו כל כך רגועים.

לאורך אותו היום תמר אכלה וישנה, אבל לא הייתה רגועה והנחנו שזה מבהלה או לחץ.
למחרת בבוקר התחלנו לראות שמשהו מפריע לה", הם מספרים, "היא הפכה פחות חיובית, דבר שמאוד לא אופייני לה, היא לא אכלה כל כך טוב ולא ישנה כמעט בלילה.

ניגשנו לרופאת המשפחה ולאחר בדיקה מקיפה היא לא ראתה דבר שיצביע על מחלה ויראלית שתסביר את האי שקט שלה והחליטה להפנות אותנו לבירור מעמיק במיון.

ניגשנו מיד עם תמר לבית החולים הדסה עין כרם שם בוצעו לה בדיקות שונות שלא הראו משהו חריג במיוחד, כי המצב בו הייתה נתונה היה ממש קשה לזיהוי״.

בדיקה מיוחדת שבוצעה לה בהדסה עם חומר ניגוד, הראתה חשד לבעיה בוושט, אם כי הבעיה לא הייתה ברורה, הוחלט שהיא צריכה לעבור בדיקת אנדוסקופיה – הסתכלות בעזרת סיב ומצלמה לתוך הוושט.

ד"ר מרדכי סליי, גסטרואנטרולוג ילדים בכיר שביצע את הפרוצדורה לתמר, מספר: "קיבלתי עדכון כי לבית החולים הגיעה ילדה בת 11 חודשים עם חשד לבליעה של גוף זר. החלק הצווארי של צילום החזה היה נראה לי חשוד ולכן ביקשתי לבדוק אותה בעזרת אנדוסקופיה. כהכנה לבדיקה ביצענו גם בליעת חומר ניגוד שהראתה חשד לקרע בוושט, אך באף בדיקה לא ראינו בבירור גוף זר .

מיד לאחר ההרדמה, הכנסנו לתמר בזהירות מצלמה דרך הפה, ומהר מאוד ראינו בוושט העליונה גוף זר, נוצץ, עם שוליים שגרמו גם לחתכים אורכיים וגם לנקב ברור בוושט בסמיכות קרובה מאוד לעצבים חשובים, לכלי דם גדולים ולעורק התרדמת הראשי אשר מוביל את הדם למוח. במקום נוצרה דלקת קשה, אשר במידה והייתה מתפשטת לאורך מרכז הגוף יכולה הייתה להגיע אף לבית החזה וללב.

הבנתי מיד שהפרוצדורה תהיה מעט יותר מסובכת, החפץ היה מאוד חד וצמוד לאזורים חשובים ולכלי דם עדינים. קראתי לחדר לצוות כירורגים על מנת שנהיה בכוננות במידה ויהיו סיבוכים ועדכנתי את המשפחה.

בעדינות מרבית, תחת הסתכלות, הוצאתי את הגוף, שהתברר כפייט כוכב ממתכת ולאחר מכן חזרתי למקום עם מצלמה כדי לוודא שלא קיימים דימומים, שטפי דם, או פגיעה בדרכי האוויר.

לשמחתנו, הפרוצדורה עברה בשלום ללא כל סיבוך שיכול היה לעמוד בדרכנו. בשל הבצקת, הדלקת והנקב המסוכן בסמיכות לקנה הנשימה, תמר הייתה מאושפזת מספר ימים במחלקה לטיפול נמרץ ילדים כשהיא מורדמת ומונשמת ועוד מספר ימים במחלקת ילדים על מנת לוודא שהפגיעות בוושט נסגרו ולא יסכנו אותה".

ד"ר סליי מדגיש כי הפעם האירוע נגמר ללא פגיעה של ממש, אך יכל להסתיים לגמרי אחרת. "לתמר היה מזל גדול שההורים שלה הרגישו את השינויים במצב הרוח שלה ולמרות שלא ידעו בדיוק על מה לשים את האצבע הבינו שהמצב לא רגיל ודורש בירור מעמיק. כאשר ילד בולע חפץ הוא לא תמיד יפסיק לאכול, שזהו המדד של מרבית ההורים לבליעה, ולכן תמיד מומלץ לגשת לבירור רפואי מעמיק".

אורלי, אמא של תמר מסכמת בהתרגשות: "דר סליי היה מדהים ורגיש, הייתה לנו המתנה ארוכה מחוץ לחדר הטיפולים והוא תמיד יצא להרגיע אותנו ולהסביר מה קורה תוך כדי.
כהורה אתה תמיד משגיח ומודע לסכנות, אך לפעמים דברים קורים מאוד מהר, והמסקנה הכי חשובה שיש לי מהמקרה הזה היא כמובן לסמוך על הצוות הרפואי ולסמוך על התחושות של עצמך.

אם הילד מתנהג לא רגיל, משהו לא טוב קורה. נכון שילדים בגיל הזה סובלים הרבה ממחלות ויראליות אבל ולפעמים זה גם לא ויראלי וערנות מצילה חיים.

תמר השתחררה הבייתה אחרי תקופת אשפוז בה הייתה מוקפת באנשי צוות הטובים והרגישים ביותר וכבר חזרה למעון, ואנחנו כנראה נמנע מערכות יצירה בבית בתקופה הקרובה".