כשטפטופים קלים מורגשים ברחבי הארץ ואפילו גשם קל שוטף פה-שם את הכבישים והשדות. בדיוק שהאוויר מתחדש וניחוח הגשם כבר מורגש – הלילה, ערב ז' מרחשוון, המוני עמך בית ישראל יתכנסו לתפילת ערבית בבית הכנסת וכמנהג אבותם בידם, תרתי משמע, ידפקו על הבימה כדי להזכיר לכולם שמתחילים לומר בתפילת העמידה: "ותן טל ומטר לברכה".
את מקור המנהג שכל המתפללים חשים את הצורך והזכות לדפוק על השולחן כדי לתזכר את הקהל, לא מצאתי אלא אם, כאמור, נסתמך על מנהג אבותינו, אבל את מקורו של המנהג להתחיל לומר דווקא בז' מרחשוון 'ותן טל ומטר', בשעה שכבר בשמחת תורה אמרנו 'משיב הרוח' – מצאתי והרי הממצאים לפניכם:
איפה זה כתוב?
עוד באתר:
המקור לברכת הגשמים הוא במסכת ברכות: "מאימתי מברכין על הגשמים – משיצא חתן לקראת כלה". בפירוש לתלמוד מסביר רש"י: "שהמים קבוצים על הארץ, וכשהטיפה נופלת עליה, טיפה התחתונה בולטת לקראתה".
זה שמתחילים להזכיר על גשמים רק בשמיני עצרת ולא בסוכות, בגללל הסיבה שגשם בסוכות הוא סימן לקללה, לכן, רק אחרי סיום החג מתחילים להזכיר על גשמים.
יש מחלוקת תנאים (מסכת תענית) אם מתחילים לשאול על הגשמים (אמירת ותן טל) בג' בחשוון או בז' בחשוון. הדעה הראשונה סוברת כי ממתינים עד לג' מרחשוון ולא מתחילים לשאול בשמיני עצרת, זאת כיוון שג' מרחשוון הוא העונה בה מתחיל בפועל לרדת גשם ("רביעה ראשונה"). ולדעת רבן גמליאל ממתינים עד ז' בחשוון כדי לאפשר לעולים לרגל לבית המקדש הגרים מעבר לנהר פרת לחזור הביתה בנחת, ללא גשמים.
חלק מה'ראשונים' כתבו כי בזמננו, שבית המקדש עוד לא הגיע, יש להתחיל מיד לשאול על הגשמים כבר בשמיני עצרת, אך לפעול מתחילם בז' מרחשוון זכר לימי המקדש.
הנוסחאות:
לברכת השנים, שבתוכה מוסיפים את התפילה 'ותן טל ומטר לברכה' יש למעלה משש נוסחאות (שאני מצאתי). נוסח הספרדים, נוסח תימן בלדי, נוסח איטליה, נוסח רומניא, נוסח פרובאנס ונוסח קטלוניה. מי מוסיף בבקשות ומי ממעיט, כולם-כולם מבקשים מה' שיתן גשם ובשפע.
מעניין לדעת:
המילים "ותן טל ומטר" מודפסות בדרך כלל בסידור באותיות קטנות מהרגיל, כי הם נאמרות כמובן רק כמה חודשים בשנה, לכך יש כאלה שמכנים אותיות בכתב קטן במיוחד בשם 'אותיות של טל ומטר', זאת בניגוד ל'אותיות קידוש לבנה' המציינות אותיות גדולות במיוחד, מאחר שבהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות.
