ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח"כ אפרת רייטן מרום, אישרה את יישום חוק העלאת קצבאות הנכות. יישומו המלא של החוק, שנחקק ב-2018 התעכב בשל ריבוי מערכות הבחירות והיעדר אישור תקציב מדינה ואושר כעת במסגרת פרק ט' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022). בין היתר כוללים סעיפי החוק את הגדלת הקצבה החודשית המלאה בגין נכות ל- 3,700 ₪ והגדלת הדיסריגארד לעניין קצבת נכות לשכר של כ-5,300 ₪ בחודש, בעלות של כ-4 מיליארד ₪.
כזכור, בשבוע שעבר אישרה הוועדה, בנוסף לחוק, שורה של תקנות והסכמים נוספים שגובשו בשיתוף פעולה בין הוועדה, משרדי האוצר והרווחה ונציגים מארגוני הנכים, המטיבים עם אוכלוסיות שונות בקרב הנכים בעלות נוספת של מאות מיליוני ₪, בהם הורדת רף הזכאות לשר"מ מ-60% נכות ל-40% , תוספת של אלפי שקלים בחודש לנכים מונשמים ושל מאות ₪ בחודש לילדים נכים.
יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום: "הניסיון שלנו היה להטיב עם אוכלוסיות הנכים ולענות על כמה שיותר צרכים. לא הסתפקנו ברפורמה של 2018 אלא קידמנו מהלכים חשובים ומשמעותיים נוספים. אני מקבלת בברכה גם את הביקורת אך חשוב לומר- תמיד יהיו אוכלוסיות שלא קיבלו את כל צרכיהן. הרגישות שהייתה כאן והחשיבה מחוץ לקופסא נתנו אופק שניתן לצמוח ממנו הלאה לעוד דברים טובים".
עוד באתר:
ח"כ יעקב אשר: "אני מברך על העבודה החשובה שנעשתה כאן בוועדה ביחס לחוק הנוכחי. גם אחרי חוק ההסדרים יש אפשרות להמשיך ולשפר. אנחנו לא סוגרים את הבאסטה".
ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב: "אני רוצה להודות לוועדה, לשר האוצר ולשר הרווחה שעמלו וקידמו את הרפורמה. מודה לארגוני הנכים שהביאו לשולחן את הצרכים מהשטח".
עלי בינג, רכז רווחה באגף התקציבים של משרד האוצר*: "מדובר ביום היסטורי בהיבט של העלאת קצבאות הנכות. היה חשש של חלק מהארגונים שלא ניתן את מה שהתחייבו אליו ב-2018 וזה ניתן באופן רטרואקטיבי מתחילת השנה, לצד תוספות חשובות נוספות לאוכלוסיות שונות בקרב הנכים".
אלכס פרידמן, יוזם מאבק הנכים ומנכ"ל ארגון 'נכה- לא חצי בן אדם': "יש כמה סעיפים שאני עדיין לא שלם איתם עד הסוף. חרטנו על דגלינו קצבת נכות בגובה שכר המינימום. הקשישים אכן לא זוכים למענה מספק ועוד כמה דברים שהם לא 100%, אבל אנחנו צריכים לראות את הבשורות שהן היסטוריות. תודה ענקית לוועדה, לביטוח הלאומי ולמשרדי הממשלה על שיתוף הפעולה והסבלנות. נמשיך לעשות, נעלה ונצליח".
נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים מחתה על כך ש-70,000 קשישים שעברו עם קצבת הנכות לקצבת זקנה ימשיכו לקבל 2,880 ₪ בחודש, שכן הם אינם נכללים בחוק החדש. "הנכים שהשתתפו בשיחות לא מבינים את הצרכים של הנכים המבוגרים, אם היו יושבים איתנו היינו עומדים על כך". מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הסביר בדיון הקודם: "במרץ 2018 נקבע שמי שכבר היה פנסיונר לפני כניסת החוק החדש יקבל תוספת של 50% מהתוספת שעוגנה בחוק. הפעם נקבע כי הם יקבלו 75%. זה נכון ש-75% זה לא 100%, אבל חושב לזכור שמעבר להיבט המוסרי יש גם היבטים תקציביים, עשינו מה שיכולנו וצריך לברך על כך". נציג משרד האוצר אמר שמתן 100% מהתוספת לנכים הקשישים הייתה עולה כ-100 מיליון ₪ נוספים.
המקור התקציבי להעלאת הקצבאות, המעוגן גם הוא בחוק, הוא הורדת הפטור ממס הכנסה לנכים המשתכרים בשכר גבוה. עלי בינג, רכז רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר הסביר בדיון ביום שני כי: "הטבת המס ניתנת היום לנכים שמרוויחים עד 615,000 ₪ בשנה. נוצר כאן אבסורד כשהמדינה לא נותנת לאותו אדם קצבת נכות בשל הכנסתו, אבל מאידך כן נותנת לו הטבת מס בשווי 15,000 ₪ בחודש. לכן עמדתנו היא שהתקרה צריכה לרדת אם לא לחלוטין אז לגובה השכר הממוצע במשק, אולם בדיונים שונים הגענו להסכמות להוריד את הפטור החל משנת המס 2022 לרף של 400,000 ₪ בשנה, כלומר שכר של כ- 33 אלף ₪ בחודש. גם אחרי שהפטור יורד ההטבה לאדם כזה תעמוד על בסביבות 10,000 ₪ בחודש, בהפרש של כ-200 ₪ בחודש בלבד ממה שהיה לפני כן". חלק מארגוני הנכים התנגדו להורדת רף הפטור ממס הכנסה. יהודה דורון, יו"ר ארגון נכי הפוליו: "לא ישבו איתנו. הארגונים שלכאורה מייצגים אותנו הסכימו להורדת הפטור ממס. הולכים לפגוע בקבוצות של נכים כדי לתת לנכים אחרים, לא היה מעולם מצב כזה"*.
נאור לביא, הנכים הופכים לפנתרים: "הדברים שאושרו לא משקפים התחייבויות שניתנו לנו בשיחות עם גורמי המקצוע. אם לא תיתנו את מה שהובטח אני מוציא הקלטה והודעה לתקשורת שהמאבק מתחדש ויהיה הפעם יותר עיקש, ולא יסתיים עד העלאת הקצבה לגובה שכר המינימום. ראו הוזהרתם".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "במשך חודשים התנהלו מפגשים ושיחות עם נציגי ארגוני הנכים, מתוך כוונה להקשיב ולהאזין לצרכים ולסדרי העדיפויות, בהם איל כהן, נציג הנכים הופכים לפנתרים ויהודה דורון, ונעתרנו ללא מעט מהדברים. אי אפשר לצאת מתוך הנחה שכל הבקשות יענו, בעולם אידיאלי זה היה קורה אבל יש צרכים ואילוצים. הרפורמה הזאת היא לעילא ולעילא והתקציבים נותבו לטובת הצרכים הדחופים ביותר של האוכלוסיות השונות. שום שקל לא הלך למקום אחר".
