"אחרי התקציב" כבר פה, והעיניים נשואות אל הנושאים שנחשבים "תפוחי האדמה הלוהטים", ובהם מה שזכה לכינוי "חוק נתניהו", שלפיו נאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה.
כמעט כל חברי הממשלה הצהירו שהם בעד החוק, מלבד השרה איילת שקד, שהודיעה בפומבי שהיא מתנגדת לו. אך ל"ישראל היום" נודע כי שקד אינה המתנגדת היחידה, וכי גם יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת מיכאל ביטון ממפלגת כחול לבן, התבטא נגד החקיקה הפרסונלית בשיחותיו בימים האחרונים עם כמה מחבריו.
ביטון הסביר ל"ישראל היום" את עמדתו, שאותה הוא מגדיר מורכבת: "אני מתנגד לחקיקה אישית מכל סוג שהוא. בעבר הציעו לכחול לבן, ולא פעם, לקדם חקיקה אישית – גם נגד נתניהו – והוחלט שלא לקדם זאת".
עוד באתר:
לדבריו, "מהות החוק נכונה והגיונית. זה נכון מבחינה ערכית שאם שר לא יכול לכהן כשעומד נגדו כתב אישום – כך גם ראש ממשלה לא יכול לכהן כשיש נגדו כתב אישום. אבל יש מצבים שכתב אישום הופך לכתב זיכוי. אם במקרה של ראש ממשלה הוא לא יוכל להתמודד בגלל כתב אישום ולאחר מכן יתברר שהוא זכאי, המשמעות גורלית ודרמטית למדינת ישראל".
ביטון מציע פתרון. לדבריו, "יש מקום לבדוק את חומרת כתב האישום ולגבש החלטה גם בעזרת ועדה ציבורית שתפעל לצד היועמ"ש". עוד הוסיף כי "אי אפשר לנצח בחירות בעזרת חקיקה, זה לא דבר טוב. אך אולי אפשר לקבוע שהחוק הזה יוחל רק בעוד שלוש שנים. זה גם ידרבן את נתניהו לדרוש לסיים את משפטו כמה שיותר מהר כדי שיוכל להוכיח את חפותו, ויאפשר לנו לנצח בבחירות לא רק בעזרת חוק".
לשאלה אם בסופו של דבר יצביע נגד החוק, השיב ביטון: "אתלבט מאוד. אני לא מוכן לחקיקה פרסונלית בישראל. אני לא יכול לומר שאצביע אוטומטית בעד חוק שכזה".
כזכור, לפני כשלושה שבועות פרסם גדעון סער את תזכיר החוק, שמבקש לאסור על נאשם בעבירות שהעונש עליהן הוא יותר משלוש שנות מאסר, להרכיב ממשלה. השרה איילת שקד הגיבה ואמרה אז כי היא "מתנגדת להצעת החוק הזו. אני לא חושבת שיועץ משפטי לממשלה צריך להכריע מי עומד בראשות הממשלה".
התנגדותו של ביטון חשובה, שכן היא יכולה לגרור אחריה מתנגדים נוספים. היום קיימת התלבטות בתוך סיעת ימינה כיצד להצביע בעניין. בנט הצהיר בעבר כי הוא מתנגד לחוק שכזה – וגם ניר אורבך כבר סימן שלא בטוח שיתמוך בחוק.
הרשימה המשותפת אמנם הודיעה כי תצביע בעד החוק, אך מאזן הכוחות עדיין עלול להשתנות.
