אבן מקיר תזעק: מה ביקשה שגרירת אוסטריה בליטא מהרב הראשי לוינה?

בוילנא ובקובנה שבליטא קיימה הממשלה שני אירועי הנצחה לזכר הרצח ההמוני של יהודי אירופה במדינת האיחוד האירופי הבלטית לפני 80 שנה.

בהשתתפות אורחים מגרמניה, אוסטריה ופולין, הנציחו נציגי הממשלה והקהילות היהודיות את 5,000 הקורבנות הראשונים שנרצחו ע"י הנאצים בעיר קובנה בסוף נובמבר 1941. בטקס האזכרה השתתפו משלחות מהערים ברלין, מינכן, פרנקפורט, וינה ו-וורוצלב ברסלאו, מהן גורשו היהודים, הובלו ברכבות ונרצחו בליטא.

בתפילת ק-ל מלא רחמים ואמירת קדיש ליד מקום הטבח במבצר הישן של העיר קובנה נפתח הטקס המרגש. במקום הזה נרצחו מיד עם בואם 3,000 יהודים שהובאו לעיר מברלין פרנקפורט ומינכן.

שלושה ימים לאחר מכן, נרצחו עוד 2,000 יהודים שהובלו ברכבות מוינה ו-וורוצלב. בבירה וילנה התקיים בארמון הדוכסים הגדולים קונצרט עם יצירות של מלחינים יהודים שנרצחו בשואה.

ערב נסיעתה לליטא קיבלה לבקשתה שגרירת אוסטריה בליטא הגב' איבון טונצ'יצ'-סורוניי אבן מבית הקהילה היהודית בוינה שנחרב ע"י הנאצים אותה הציבה בגלעד לזכרם.

השגרירה שהתרגשה מאוד בביקור בבית הכנסת הגדול אמרה כי האירועים בליטא מצביעים על כך שליטא מתחילה להתמודד עם עברה בשואה על צדדיה השונים, כולל הכרה בשיתוף הפעולה של חלק האוכלוסייה עם גרמניה הנאצית ברדיפת היהודים, תהליך שהיא רואה כחשוב וכורח.

רבה של וינה חבר הועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' הרב ירון אנגלמאיר שהעניק לשגרירה את אבן המציבה אמר כי 'יש בכך סמליות רבה; על חורבות בית הקהילה העשן ממנה נלקחה האבן, נבנו בית ספר ובית אבות. אוסטריה שעברה תפנית חדה ביחסה לשואה ולקיחת אחריות לעבר ולעתיד, אמנם גם באיחור, מעבירה מסר של עידוד לממשלת ליטא הנמצאת בתחילת דרכה ביחס לשואה ואחריותה לעבר ולעתיד'.

בימי פלישת הגרמנים לליטא ביוני 1941, התגוררו בה כ-220,000 יהודים. כבר למחרת הפלישה הגרמנית לברית-המועצות, ועוד לפני כניסת הגרמנים, פתחו הליטאים בפרעות וברצח יהודים.

לאחר כניסת הגרמנים לליטא החל גל של פגיעות ורציחות של יהודים. רובן בוצעו על ידי יחידות האיינזצקומנדו של האיינזצגרופה, בסיוע נרחב של ארגונים ליטאיים פרו נאציים ומשטרת הסדר הליטאית.

בליטא לבדה גדעו הנאצים 200 קהילות יהודיות, אחד המקומות הבולטים ביותר לזוועת שואת יהודי מזרח אירופה היה הטבח הנוראי בפונאר אשר בפרברי וילנה בו נרצחו ע"י הנאצים והליטאים כ 70,000 יהודים בתוך 11 בורות שהכינו הסובייטים למאגרי דלק.

במהלך השנים גילו שלטונות ליטא יחס עוין מאוד למי שהביא את העובדות לפיהן ליטאים שיתפו פעולה עם הנאצים וטבחו ביהודים. השלטונות בחרו בתיאוריה ולפיה היהודים היו קורבנות הפאשיזם ולא מדובר ברציחתם רק בשל היותם יהודים.

לפני חמש שנים פרסמה הסופרת הליטאית רוטה ונאגייטה ספר שנוי במחלוקת ספר בשם 'משלנו: מסע עם האויב' אותו כתבה לפי תחקיר שנעשה בשיתוף פעולה עם אפרים זורוף.

הספר עורר סערה בדעת הקהל בליטא כשהציף את הטענה לפיה התייחדה שואת יהדות ליטא בכך שהטבח העיקרי במדינה נעשה בידי שכניהם הליטאים של היהודים אגב חשיפת התפקיד המשמעותי שמילאו הממסד והמנהיגות הפוליטית הליטאיים ואלפי ליטאים, מכל שכבות האוכלוסייה – לרבות אישים מחוגי הכמורה.

לפני שלוש שנים הוענק 'פרס ע"ש הרב משה רוזן' של 'ועידת רבני אירופה' לסופרת רוטה ונאגייטה, בהכרה לשרות שלה לעידוד זיכרון השואה שקרא תיגר על ההבנה המקובלת על יחס האומה הליטאית כלפי היהודים במלחמת העולם השנייה. הפרס היוקרתי הוענק בעבר לנשיא צרפת ניקולא סרקוזי. ויוענק השנה לגב' קתרינה פון שנורביין המתאמת מטעם האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ולמען קידום חיים יהודיים.

לפני כשנתיים, אחרי פולין, ניסתה מפלגת החקלאים הליטאיים ואיחוד הירוקים בליטא להעלות הצעת חוק ש'מנקה' את ליטא ואזרחיה מפשעי השואה שאירעו במדינה במהלך הכיבוש הנאצי. הצעת החוק עוררה סערה רבה בעולם כולו.

יצוין עוד כי ממשלת ליטא החרדה מאוד לתדמיתה, נאלצת להתמודד בשנים האחרונות עם עברה הקשה מול העם היהודי וזאת לאחר שהעיתונאית האמריקנית סילביה פוטי משיקגו אשר הבטיחה לאימה הגוססת לכתוב את סיפורו של סבה, הגנרל יונאס נורייקה, הנחשב גיבור לאומי בליטא ושמו הונצח על בית ספר כדמות מופת, עוררה סערה גדולה בעולם היהודי בגלותה בהיותו רוצח ובוזז יהודים.

עובדה זו נחשפה לנכדתו במהלך ביקור בליטא ובמקום לכתוב ספר על גבורתו כתבה ספר "נכדתו של נאצי", המהווה כתב אישום בגין פשעיו נגד יהודי טלז, שאוול ופלונגיאן בימי השואה. פרסום הספר בארה"ב, אילץ את ליטא להתמודד עם תדמיתה כמלבינת עברה ודווקא ראשת הממשלה הליטאית החליטה לעשות זאת ביושר ובאומץ.

ראשת הממשלה אינגרידה סימוניטה הבהירה בועידה שהתקיימה לזכרה של ניצולת השואה, פרופסור אירנה וייסאיטה, כי היחס לעם היהודי ולעבר הליטאי, חייב להשתנות. בנאום נרחב ומכונן שרק תמציתו מובאת כאן, אמרה:

"ליטא צריכה, לצד שאיפותיה לטפח את הזהות שלה, להסתכל אחורה לעבר ההיסטוריה הקשה שלה שחתומה באלימות של משטרים רודניים… זה נכון במיוחד היום, עבור מדינה שאיבדה כל כך הרבה מן הציבור היהודי שלה בזמן השואה, שבה האנטישמיות מרימה ראש מחדש תחת התחפושת של מסכות חדשות.

עלינו קודם כל להתפטר מהפרשנויות שכפו עלינו משטרים רודניים כאשר ההשתייכות לצד ה'נכון', היה יכול לכפר על הפשעים הנוראים ביותר נגד האנושות".

"הבגרות של חברה מוכחת על ידי יכולתנו להקשיב ולאמץ זוויות ראיה שונות. אנו חסרי אונים ואיננו מסוגלים לענות על כמה מהשאלות שזעזעו את אמונתנו באנושות ובאנושיות אבל זה לא פוטר אותנו מחובתנו לחפש ולהעמיק בנושא ולקבל אחריות כדי שהמילים 'לעולם לא שוב' לא יהיו סתם דיקלום שחוזרים עליו בטכס פעם או פעמיים בשנה, אלא מחוייבות אישית לעשות כל מה שאני יכול כדי ששינוי באמת יתרחש".

ואכן, עם כינונה של הממשלה החדשה בראשותה של אינגרידה שימוניטה שינתה ליטא את מדיניותה ביחס לשואה. יחד עם הקהילה היהודית קיימה הממשלה, טקס מכובד בהשתתפות כרבבה בכיכר רודנינקו בוילנא, מיקום הגטו היהודי בתקופת השואה. משם יצא המצעד ברכבת לכיוון בורות המוות ביער פונאר.

לפני חודשים אחדים בא לידי ביטוי יחסה המיוחד של ראש הממשלה החדשה ליהודים כשהתערבה והכתיבה מדיניות של חוסר סובלנות כלפי חילול בית העלמין העתיר 'שניפישוק' שבוילנא. בניגוד לעמדת עירית ליטא שטרם השלימה עם ההחלטה ומנסה להיאבק, היא הטילה את כל כובד משקלה.

ממשלת ליטא הסירה מתקציב המדינה השנתי לשנת הכספים 2021 סך חצי מיליון יורו שיועדו להמשך תכנון בניית בית התרבות והכנסים, לצד הקפאת סעיף תקציבי נוסף בסך 27 מיליון יורו כסיוע לבנייתו. המדובר בצעד משמעותי שמבשר על היענות ראשונית של הממשלה בליטא לסערה שהתעוררה בעולם היהודי, אותו גיבה גם הממשל האמריקני.

הפרשה טרם הגיעה לסיומה כי הפסקת העבודות הוגדרה 'מסיבות כלכליות', עם זאת מדובר בשינוי מדיניות שהתבטא בדברים שאמרה ראשת הממשלה בפני משלחת ארגונים יהודיים שפגשה: "הגיע הזמן שליטא תיקח אחריות ולהפסיק עם התאוריה ולפיה היהודים הם קורבנות הפשיזם. 'עלינו להישיר מבט ולומר בהכנעה; 'הם נרצחו, גם ע"י משתפי פעולה ליטאים בשל היותם יהודים'.