בשנת 1973 הוקם "מרכז מורשת יהדות בבל" במטרה לשמר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיראק ולהבטיח שהיא תישאר חלק מהנרטיב העתידי של העם היהודי. למטרה זו מטפח "המרכז" פעילויות מחקר, שימור ופרסום של התרבות והפולקלור של יהודי עיראק. ליד "המרכז" פועל "מוזיאון יהדות בבל" שנפתח לציבור בשנת 1988, ומציג פרקים מתולדות יהודי בבל לדורותיהם במשך למעלה מ-2600 שנה.
רעיון הקמת "מרכז מורשת יהדות בבל" הועלה ביוזמת מרדכי בן-פורת, בעקבות החלטה של מועצת אור-יהודה להקציב מגרשים להקמת מרכזי קהילה ליוצאי קהילות ישראל בעיר. בשנת 1973, גובש רעיון ההקמה בהשתתפות שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור. בשנת 1977, הוקמו המועצה האקדמית שליד "המרכז" והמכון לחקר יהדות בבל, כאשר בחדר ברחוב הירקון בתל-אביב, החלה להירקם התשתית המחקרית, שכללה ספריה, ארכיון ואוספים, וביצוע מחקרים על ההיסטוריה והתרבות של יהודי בבל.
במוזיאון מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. תערוכות הקבע מפנות זרקור לנושאים שונים מחיי הקהילה, בעיראק ובתפוצות, ומתייחסות לתמורות שחלו בהן במאות השנים האחרונות. הגלריה לאמנות פלסטית שבמוזאון מציגה תערוכות מתחלפות המתכתבות עם המורשת והתרבות של יהודי בבל. באודיטוריום המחודש שבחלל המוזאון מתקיימות פתיחות של תערוכות, הקרנות סרטים ונערכים בו אירועים משפחתיים. כמו כן, מחלקת חינוך והדרכה מציעה סיורים מודרכים בתצוגות הקבועות והמתחלפות שברחבי המוזאון, המיועדים לקהל הרחב. ומשולב בהם דמות יהודית עיראקית ( מומלץ ביותר), מופע מוזיקה אותנטית ועד ארוחה מיוחדת עם כל תבשילי עירק, כולל קובה מסורתי ועוד.
עוד באתר:
בקומה הראשונה של המוזיאון מוצגת תערוכה לאורך כל שנות חייה ופועלה של יהדות בבל. באודיטוריום מוקרן סרט איכותי על פועלו של המשכן ובקומה השנייה תערוכות מתחלפות ובראשם מוצגת בימים אלו תערוכת מעברים. ב- 9 במרץ 2020, בדיוק 70 שנה אחרי פרסום חוק שלילת הנתינות בעיראק, החל האמן רובי בקל, לצייר את יצירתו המונומנטלית מעברים. בקל שנולד להורים ילידי בגדאד שגדלו במעברה, יצר אינטרפרטציה אישית לחוויית העלייה והקליטה בארץ ממבט רטרוספקטיבי. יצירה חד פעמית זו, שקרמה עור וגידים אט אט על קירות הגלריה, מתארת את תהליך הקליטה וההשתלבות של בני משפחתו; תהליך שהשפיע על הדורות הבאים. היצירה מעברים, מציגה את המעברים השונים ב- 70 שנה ויותר שלאחר קום המדינה. מעברים פיזיים מארץ הולדת לארץ מולדת, מעברי זמן ומעברים בין דוריים.
כל פינה במוזיאון מושקעת. כך, בקומה הראשונה, תשמעו סיפור מצמרר על הטמנתם של גווילי ספרי תורה מאחורי קיר אבנים כפול שנתגלה רק עם כניסת הכוחות האמריקניים לעירק במלחמת המפרץ הראשונה ב 1991. מנכלי"ת המוזיאון עליזה דיין חממה (כן. אשתו של עובדיה חממה מאנא בכח האגדי), טורחת לשמר את המקום בתקציב קטן עם הרבה נשמה, מתנדבים וסיוע מאנשים טובים באמצע הדרך בין עירק לישראל. המקום הנפלא נמצא באור יהודה כמובן ברחוב, איך לא? מרדכי בן פורת.
