בפרשתינו כותב רבינו האור החיים הקדוש, שלמרות שהגמרא אומרת שאדם שאינו מקיים מצוות עשה אין מענישים אותו, חוץ ממצב של 'עידן ריתחא' כלומר: כשמידת הדין מתוחה ויש זעם וכעס בעולם. אך שונה הדבר במצוות כיבוד אב ואם ובכל המצוות של עשרת הדברות, שבכל אופן מענישים את האדם על שאינו מכבד את הוריו.
ובזה מסביר רבינו הקדוש מדוע נאמר בתחילת עשרת הדברות 'וידבר אלקים' שהוא מידת הדין והעונש. ללמדנו, שעל אי קיום עשרת הדברות, יש עונש מיידי אפילו שלא בעת זעם וכעס.
ובפרשת קדושים כותב רבינו הקדוש, שאם האדם אינו ירא ומכבד הוריו, יענש שגם הבנים שלו לא יכבדו אותו.
עוד באתר:
אולם אם הוא יירא מאביו ואמו, ממילא הוא גורם שגם הבנים שלו יראו ממנו בעתיד, כי הם רואים דוגמא אישית איך שאבא שלהם מכבד את הוריו, וזה יביא ויגרום ממילא שהילדים שלו יכבדו אותו.
ובזה מפרש רבינו הקדוש פירוש מתוק מדבש על מה שנאמר 'אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ' שיש לדקדק בלשון הפסוק, שהתחיל בלשון יחיד 'איש' וסיים בלשון רבים 'תיראו', שהיה לו לומר 'איש אמו ואביו תירא' לשון יחיד???
אלא נתכוין הפסוק לרמז לנו, שיראה אחת של היחיד, כלומר של הבן לאביו, היא תגרום ותביא לשתי יראות, שגם הבנים שלו יראו ממנו.
וזה לשון קודשו: 'כי כשהבן יהיה ירא מאביו, גורם גם כן שבנו יהיה ירא ממנו, כי כשיראה הבן שאביו מזלזל בכבוד אביו, יפקע כלילת מוראו גם כן ממנו, וכשאדם ירא מאביו הבן לוקח מוסר'. עד כאן לשון קודשו.
ובזה מפרש רבינו הקדוש את דברי המשנה במסכת אבות 'מצוה גוררת מצוה' – שהמצוה שהוא עושה ומכבד את אביו, זה יגרור למצווה נוספת שגם הבנים שלו יכבדו אותו.
וכמו כן להיפך 'עבירה גוררת עבירה' שאם האדם אינו מכבד את הוריו, זה יגרום לעבירה נוספת שגם בניו לא יכבדו אותו.
ובפרשת מקץ כותב רבינו הקדוש יסוד גדול בענין עונש שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם שמצער את הוריו, שאין הקדוש ברוך הוא מעניש את הבן בעונש כזה שיגרום יותר צער לאביו כשיראה את בנו מצטער ומתייסר, כי לא יתכן שהוא יקבל עונש על שציער את אביו, ובאמצעות העונש יצטער האב עוד יותר, והרי כל מטרת העונש זה רק לתקן את מה שציער את אביו.
ובזה מסביר רבינו הקדוש מדוע השבטים הקדושים כשאסר אותם יוסף בבית האסורים, אמרו שזה בגלל שציערו את יוסף, ולמה לא אמרו גם בגלל שציערו את אביהם???
ומבאר רבינו הקדוש, שהם הבינו שלא יתכן שזה עונש על צער אביהם, כי אדרבה על ידי עונש זה אביהם יצטער יותר.
וזה לשון קודשו של רבינו הקדוש: 'ואם על שגרמו צרת אביהם, אדרבה דבר זה יוסיף לו מכאוב, ולא יעשה ה' יסורי עון צער אביהם בדבר שיגדל עוד צער על צערו'. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים יתרו פרק כ פסוק א. קדושים פרק יט פסוק ג. מקץ פרק מב פסוק כא.]
