'גאולה' כך היה שמה. חברה אשר הוקמה בראשית המאה הקודמת ומטרתה הייתה גאולת קרקעות מידי פלאחים ערביים, זאת במטרה ליישב יהודים בארץ ישראל. הקמתה נעשתה באמצעות 'הצבעה דמוקרטית' שנערכה באסיפה הכללית של 'חובבי ציון', דרכה גם 'נבחרו' מזכיר וראש וועד. וכך כעבור כ- 20 שנה מהקמתה, רכשה החברה קרקעות בכפר הערבי איבן אברק, ועל אדמות אלו הוקמה עיר התורה והחסד בני ברק.
חלפו השנים, הצריפים הפכו לבתים ואלה לבניינים. העיר בורכה בילודה מסחררת, והאצה אורבאנית מהירה. ולעיר נדרש רב אשר ישמר את צרכיה הרוחניים, ידאג לכל מחסורה התורני ויקדם פתרונות לבעיות היומיום. התכנסה מועצת העיר ו'בבחירות דמוקרטיות' בחרו חברי המועצה מכל סיעות הבית, את רבם. כך ברבה הראשון, נמשך בכל ששת רבניה וכלה ברבה האחרון והנוכחי שיבדל"א.
והנה לפני חמש שנים קובע רעיון עיוועים, בו בשם 'שלום' דמיוני, הרוב דורס את המיעוט, ומקבע מצב אבסורדי אשר בו – נבחרים הופכים לממונים. וכל עוד ישכילו לשאת חן וחסד בעיני הממנים אותם, שלטונם יובטח לנצח. זאת ללא כל צורך בנתינת דו"ח לבוחריהם על פועלם שעבר, ועל תוכניתם לעתיד. נבחר שאינו זקוק לבוחריו, ייעלם ממנו גם ה'דרייב' לעשייה במהלך כהונתו.
עוד באתר:
בני ברק, איננה עוד עיר במרכזה של מדינת ישראל, בני ברק היא עיר הבירה החרדית. עיני הכל נשואים אליה ומביטים בנבחריה. חשיבותה גדולה מאשר עמיתיה החרדיות. העיקרון התורני והמוסרי הברור – בו איש ציבור צריך להיבחר על ידי הציבור ולא הוא את חברו, וחברו אותו, הוא חמור מכך – הוא את עצמו. חייב להיות בכל עיר, ובוודאי בעיר התורה. בעוד 22 יום תושבי בני ברק יקבלו את אשר מגיע להם בחובה ולא בחסד – בחירות דמוקרטיות. 'זה אפשרי, רק תאמינו' היה המשפט הנפוץ ביותר שבקע מפי חבריי, לסביבתם המיואשת. אולם סופו של הצדק לנצח; גם בבני ברק יהיו בחירות.
יעקב וידר הוא מתמודד ברשימת הליכוד בבני ברק ומראשי המטה החרדי בליכוד
