פרשת האזנות מתרחבת: תוכנה זדונית הושתלה במסגרת החקירה נגד ח"כ ביטן

סערת האזנות סתר והמעקבים של המשטרה ללא צו שופט: בכיר במערכת אכיפת החוק חושף היום (חמישי) כי המשטרה שתלה תוכנת ריגול במסגרת החקירה נגד ח"כ דוד ביטן (הליכוד) שכעת עומד לדין בפרשה. התוכנה הניבה לחוקרים צילומים ומידע שהיו רלוונטים לחקירה. כך חשף אתר "ויינט".

במשטרה אמרו כי "אין שחר לטענות העולות בפרסומים השונים. כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה ע"פ דין, על בסיס צווי בימ"ש ונהלי עבודה מוקפדים".

בנוסף, פרקליטיו של ח"כ דוד ביטן הגיבו לחשיפה ואמרו, "הובאה לתשומת ליבנו הטענה שהמשטרה עשתה שימוש בתוכנה של NSO כדי להשיג צילומים מבית עסק באזור המרכז לצורך הפללת פוליטיקאי בכיר. מכיוון שחומר החקירה בתיק של ח"כ דוד ביטן כולל צילומים מבית עסק במרכז הארץ, בכוונתנו לבדוק אם המשטרה השתמשה בתוכנת NSO בתיק של ביטן או השיגה ראיות באמצעות האקרים, בדרך שעוקפת את המגבלות החוקיות שחלות על האזנות לחבר כנסת". כך אמרו פרקליטו של ביטן לויינט.

בתוך כך, האגודה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל, פנו היום (רביעי) לפרקליט המדינה לאחר שביממה האחרונה עלה מכמה גורמים שהגיבו לתחקיר המשטרה ו-NSO שהפריצות לטלפונים נעשות לאחר מתן צו האזנת סתר.

במכתב ציינו הארגונים כי פריצה והשתלטות מרחוק באמצעות תוכנות כמו פגסוס מאפשרות פגיעה קשה ביותר בפרטיות של החשוד ושהמשטרה אינה מוסמכת לפרוץ באמצעות תוכנה זדונית לטלפון ולהשתלט עליו מרחוק, באמצעות צו האזנת סתר, וזאת גם אם נעשה בתוכנה שימוש להאזנה בלבד.

בניגוד לטכנולוגיה שמתירה האזנה לשיחות, טכנולוגיה כמו פגסוס מאפשרת לבצע חיפוש מלא על הטלפון, בזיכרון שלו, תכתובות הדוא"ל של שנים רבות, התמונות של המשתמש, חשבונות וקבוצות WhatsApp מרובות משתמשים. ניתן באמצעותה להפעיל את המצלמה ולצלם את המתרחש.

בנוסף, ניתן אפילו לשלוח במקום המשתמש הודעות, כך שמתאפשר לייצר ראיות מפלילות או למחוק ראיות מזכות בלי ידיעת המשתמש. השליטה במכשיר עלולה להוביל את המשטרה לכל היבט בחייו של החשוד, הרבה מעבר למה שהותר בצו האזנת סתר ושנדרש לצורך חקירת החשד, לפלוש לתחומים של צנעת הפרט, ולפגוע בצורה קשה ונרחבת גם בצדדים שלישיים.

הארגונים מזהירים במכתבם, כי מרגע שיש למשטרה גישה לאוצר בלום כה משמעותי של "ראיות", קיים חשש ממשי לשימוש לרעה, כך שבאמצעות צו להאזנת סתר מותרת יופעלו פונקציות נוספות שאינן האזנה גרידא, כולל חיפוש במכשיר או האזנה לצדדים שלישיים.

המוטיבציה להשתמש במידע שבמכשיר היא עצומה לאור הרצון העז של השוטרים לפצח את התיק, לתפוס את העבריינים, וכשהראיות הנדרשות לכך נמצאות רק מרחק לחיצת כפתור גובר באופן משמעותי החשש שייעשה שימוש פסול באמצעי הטכנולוגיה, במיוחד כשקיימות שיטות להלבין את החיפוש בדיעבד.

לכן, טוענים הארגונים בפני פרקליט המדינה, שגם לפי הפרשנות המקלה ביותר אין לעמדתנו לבית המשפט סמכות להורות על האזנת סתר באמצעות טכנולוגיה זו. הסדר שכולל האזנת סתר באמצעות תוכנות פריצה מרחוק הוא הסדר המחייב הסמכה מפורשת בחוק לאחר דיון ציבורי, לרבות הגנות ייחודיות למניעת שימוש לרעה וזליגת מידע.

עוד מוסיפים הארגונים, כי אפילו אם המדינה סבורה שמותר לה לבקש צו האזנת סתר ולממש אותו באמצעות פריצה לטלפון מרחוק אסור לה להסתיר מידע זה מבית המשפט. מוטלת עליה החובה לפרט זאת במסגרת הבקשה לבית המשפט, כדי שבית המשפט ידע שהאזנת הסתר עומדת להתבצע באמצעות השתלטות מרחוק על הטלפון, ויכריע האם הדבר נעשה כדין והאם זהו כלי מידתי לביצוע האזנת סתר, לאור היכולות הרחבות שלו ופגיעתו הנרחבת בפרטיות החשוד.

 

 

לבסוף, ציינו כי מתחקיר שפורסם לאחרונה בתקשורת, עולה כי שופטים שהוציאו צווי האזנת סתר לא ידעו על השימוש שנעשה בתוכנות ריגול כמו פגסוס לביצוע ההאזנת הסתר.