החתימה החשובה הזו נחתמה על ספר שיירי כנסת הגדולה, חלק אורח חיים. מאת רבי חיים בנבנשתי. קושטא, תפ"ט. ובתמונה נראה, חותם למעלה: הצעיר יהודה בכמוה"ר עמרם בן דיוואן חותם למטה: הצעיר אברהם אשכנזי – אולי הראשון לציון בירושלים. הפריט הנדיר מוצע כעת למכירה פומבית בבית המכירות Royal Auction House.
חכם יהודה דיוואן נולד לאמו ולאביו חכם עמרם דיוואן בעיר, כנראה בירושלים בשנת תמ"ב (1682). גדל בתורה וביראה, ובצעירותו עבר לעיר צפת. היה תלמידו של חכם יעקב בן דוד הכהן, ונשא לאישה את בתו.
בשנת תס"ח (1708) יצא בשליחות חכמי העיר צפת לערי פרס. וכשהגיעה אליו השמועה כי נפטר אביו, שב חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן יצא שוב לערי פרס, בשליחות שלושת ערי הקודש: ירושלים, חברון וצפת, ושהה שם כמה שנים. בספרו 'החוט המשולש', שופך אור על חייהם של יהודי פרס, בין היתר מביא דרשות שנשא כמו הדרשה שנשא בשנת תע"ג (1703), בפרשת בשלח, בעיר המדאן, ושאלות שנשאל בעיר כאשאן.
עוד באתר:
בדרכו חזרה, בהיותו בארם צובא, הגיעו אליו השמועות על הצרות, אשר פקדו את היהודים בערי הקודש ע"י השלטונות העות'מאניים בשל חובות היהודים, ועיכוב תשלומי המיסים, וכך הוא מעיד: 'ניתקו מורשי לבבי, לשמע אוזן מצרת הבת ירושלים וחברון, תיבנה ותיכונן, כי מיקירי ירושלים, טוב הטובים, יצאו מן העיר, ועמה בתוכה מוכים ומעונים, לענוש נכסים ולאסורים, ואשתומם ואהי כאיש נדהם'. לפיכך בחר להישאר בארם צובא. ישב זמן מה בארם צובא, עד ששמע על נכונות גבירי קושטא לסייע לעניי ארץ הקודש ולחזק את בניין ירושלים.
חכם יהודה דיואן יצא לעיר קושטא ונפגש עם גבירי העיר וחכמיה. הוא אסף די כסף לייסד בירושלים את ישיבת 'נווה שלום וברית אברהם'. לאחר מכן הוא חזר לירושלים, הקים את הישיבה, עמד בראשה, והעמיד תלמידים חשובים, בתוכם אחיינו הנודע, חכם עמרם (בן) דיוואן, שיצא בשליחות לערי מרוקו. נפטר כנראה בשנת תקי"ב (1752), ויום פטירתו אינו ידוע, ומציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות בנשמת משה רבינו.
