הרב אברהם ישעיהו שטרן, מנהל בית ההחלמה בטלזסטון ומבאי ביתו של מרן שר התורה זצ"ל שוחח עם אבי מימרן במהדורה המרכזית: "שאל אותי אתמול אחד השוטרים, למה אנשים נדחפים כל כך בלוויה הזו, אמרתי לו שהם רוצים להחזיר לו אהבה. מי אני שאדבר על הגדלות שלו בתורה? אבל איזו אהבה הוא הרעיף על כל אחד ואחד, איזו סבלנות שהייתה לו לכולם".
"הוא היה רואה במכתבים לפי השאלות שזה ילדים, והוא אמר הם רוצים מכתב ממני – אם זה מחזק אותם אני אעשה את זה. והזמן שלו היה יקר כל כך עד שהוא קיצר את הברכות לראשי תיבות 'בו"ה'. ברכה והצלחה היה כבר ארוך לו, אבל הוא כתב מכתבים לאנשים ולילדים. הוא היה מלא לב בצורה שאי אפשר להסביר. איבדנו אדם גדול מאוד".
שטרן סיפר: "איזה ידיד שלי ביקש ממני לקחת את הילד שלו לרב. ילד טוב שהיו לו כל מיני קשיים והתמודדויות. לקחתי אותו, הוא היה בהתרגשות גדולה. סיפרתי לרב על הקשיים שלו ואמרתי לו 'הילד רוצה להגיד לרב משנה שהוא למד שבוע שלם'. ואז הילד התחיל להגיד ולא הצליח, ניסיתי לעזור לו אבל הוא היה מרוגש מאוד והתבלבל. וכאן צריך לומר למי שלא שם לב – הרב היה אנטי תזה של מגע, ואני רואה שפתאום היד שלו הולכת בשולחן ומחבקת את היד של הילד והרב מסתכל לו בעיניים.
עוד באתר:
"הוא קיבל ברכה מאוד טובה ויצאנו משם, לפני חודשיים מתקשר אלי האבא שלו ואומר לי תשמע, לפני שבוע הילד נבחן אצלי על מסכת שלימה בעל פה. אני זוכר שאז כשיצאנו הילד אמר לי שהיד של הרב הייתה כל כך חמה והוא לפת אותו. ראית את המבט ואת הכאב של הרב לתוך העיניים של הילד. הוא נתן לו ביטחון עצמי".
