הרב אבי סרוסי שהיה מקורב למרן שר התורה זצ"ל שוחח עם אבי מימרן במהדורה המרכזית ושחזר את הזמנים שבהם נכנס לביתו: "הייתי אז בחור בן 18, למדתי בבית ספר תיכון, לפני הצבא. היה לי מחנך בכיתה שכל הזמן היה מספר סיפורים על הרב ועל הסטייפלר ואז החלטתי שאני רוצה לראות אותו. הגעתי לבית של הרב. הוא ישב לבדו בכניסה לחדר המדרגות, נעמדתי בתור ואז הגיע תורי. הרב שואל אותי 'מה אתה עושה', אז אמרתי לו 'אני צריך עוד מעט ללכת לצבא'. הוא אומר לי 'זה לא כדאי, תלך לישיבה'. שמעתי את זה, הדברים חלחלו ובמקביל באותו זמן המליצו לי על ישיבה פה בבני ברק".
הוא מוסיף "התחלתי להתקרב לדת עוד קודם וזה היה רק הקש ששבר את גב הגמל ואני נכנסתי פה לישיבת אהבת אהרן בבני ברק. בישיבה הזו לימד החתן של הרב, הרב ברוורמן, הוא היה לומד עם הרב כל יום את הירושלמי. אחרי הפטירה היה סדר קבוע שלמדו פה ירושלמי בבית. הוא היה כותב את השיעורים. אני זוכר שפעם לקחתי אותו באוטו ובאתי לפה ואמרתי לרב שאני רוצה גם לשמוע מה שהם לומדים, אז הוא אמר אנחנו מדברים באידיש אתה לא תבין. אתה יכול לשבת פה למטה וכשהרב ילך תקח אותו הביתה".
"הוא ירד אחרי רבע שעה ואז אמרתי לרב לא הספקתי ללמוד כלום. הוא תפס לי את היד ואמר לי 'אתה יכול לבוא לפה מתי שאתה רוצה', ואז התחלתי להגיע לתפילה בלדרמן, הייתי יושב לידו בתפילות, אחרי התפילה עולה איתו הביתה".
עוד באתר:
"אחרי שבוע או שבועיים הרב יושב בחדר ולומד ואני לידו, פתאום הוא סוגר את הגמרא ושואל אותי 'אם אני אביא לך את הכיפה שלי אתה תשים אותה'? אני הייתי אז עם כיפה סרוגה. הייתי בהלם, לא עניתי כלום. הוא קם הלך לחדר ופתח את הכובע של שבת, הוציא משם את הכיפה של שבת ושם לי על הראש".
"למחרת הבן של הרב פגש אותי ברחוב ואמר לי 'הרב נתן לך את הכיפה שלו, אין לו כיפה לשבת. תקנה לו כיפה'. הלכתי לחנות וקניתי לרב כיפה, אני מביא לו אותה והוא שואל אותי 'בדקת את זה משעטנז'?. אמרתי לו 'לא ידעתי שצריך', והוא אומר שכן. אני מגיע למעבדה, ציפו לראות שאני מחזיק מעיל או חליפה, ואני אומר להם שהבאתי כיפה. הם אומרים לי 'כיפה לא בודקים'. אמרתי להם הרב קנייבסקי שלח אותי. איך שהם שמעו הם בדקו והכיפה היית בסדר. הבאתי אותה לרב"
"ואז נודע לרב שאני יודע אנגלית ולרב היו מגיעים כידוע עשרות מכתבים ביום מכל העולם והוא כמובן לא יודע אנגלית, היה צריך לתרגם את כל המכתבים מאנגלית והתחלתי לכתוב את הכתובת. הענווה של הרב, הוא ראה אותי כותב בגלויה הרב קנייבסקי, רשב"ם 23, אז הוא אומר לי אל תכתוב הרב. תכתוב רק קנייבסקי".
