מחשבת הפרשה: "הדגלים כמצע להתפתחות אישית"?

בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני, ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, שנאמר (תהלים סח): רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, והיו כולם עשוים דגלים דגלים, שנאמר (שיר ה): דגול מרבבה, כיון שראו אותן ישראל, שהם עשוים דגלים דגלים, התחילו מתאוים לדגלים. אמרו: אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן"(במדבר רבה)

"נתאוו ישראל לדגלים" כיצד גילוי השכינה ומעמד אפוף הוד של מתן תורה הסתכם בבקשת ישראל לדגלים וסממנים חיצונים, הלא מתן תורה היה מעמד רוחני ומה חשיבות יש בדגלים שתאוותם של ישראל עליהם?

עוד באתר:

צפו

"וואו, איזה בום": תיעוד חדש מרגע פגיעת הטיל

פנחס בן זיו

נבדק מדוע

הטיל לא יורט; דיווחים על פצועים בנתב"ג

קובי פינקלר

הנזק תוקן

צפו: אחרי שחולל - בדמשק שיפצו את הקבר

שמעון כץ

אזעקות במרכז

בעקבות שיגור מתימן: מיליונים במקלטים; פגיעה בנתב"ג

אבי יעקב

השלב הראשון של עם ישראל כעם וכאומה היה דור המדבר, שם בארץ לא זרועה נתייסדה האומה היהודית באחדות ובבנית העם והשבטיות, חיבור האומה ואחדותה היהודית בהתחלתה חשובה עד למאד למי שרוצה להיות 'עם הנצח', אך יחד עם זאת היה חשש למחיקת מקומו של היחיד רצונו ואורו המיוחד רק לו, כל איש מישראל רוצה שגילוי כבוד ה' בעולם ורצונו, יתגלה בדרך המיוחדת רק לו כפי שהקב"ה ברא אותו, אךהאדם לעומת המלאך איננו יודע מה שליחותו המיוחדת רק לו בזה העולם.

 'אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות' כל מלאך יודע את מטרת בריאתו ושליחותו, אין בחברת המלאכים קנאת איש מרעהו או תחרות חברתית ואפילו לא כזאת רוחנית, גם לא קנאת סופרים תרבה חכמה, לכל מלאך מקומו ושליחתו המיוחדים רק לו, לא תמצא בקרב המלאכים מחיקת זהות קולקטיבית ועדריות חסרת משמעות, לכך נתאוו ישראל לדגלים,  שכל אחד מישראל לדעת ולממש את כבוד ה' בעולם בדרך המיוחדת רק לו.

יתירה מכך מבאר רבינו בחיי  כי כנגד כל איש מישראל יש מלאך תחת כסא הכבוד וכי המלאכים שירדו עם הקב"ה במתן תורה היו כנגד עם ישראל, וכל אחד ראה את המלאך הממונה עליו והדומה לו, נדמה כי מכאן לוצד השפת אמת כי על כל איש מישראל ליידע היכן מקומו בכסא הכבוד.. לפי האמור הכוונה שעל כל אחד מישראל לדעת מה השליחות שלו בזה העולם.

סמלי הדגלים והשייכות השבטית שהם גורמים לכל אחד מבני השבטים,  מראים את הכוחות של כל שבט המסומנים ומתבטאים בצבעיו ובדמויות שיש בהם, הדגלים נותנים ליחיד את האפשרות לגלות את כוחו כיחיד "נתאוו ישראל לדגלים" מבטא את כוחו של היחיד לגילוי כבוד ה' בעולם בדרך המיוחדת רק לו, חוץ מהמערכת היחסים המשנית שיש לנו עם הקב"ה כעם וכאומה, כך נוצר לו פסיפס מיוחד המורכב מדרכי היחידים של עם ישראל.

אם אדם מרגיש צורך ודחף למימוש עצמי הרי שהרצון הזה הוא רצון רוחני פנימי ועמוק כזה שמי שאין לו את זה צריך לשאול את עצמו כיצד מתגלה כבוד ה' בעולם בדרכי המיוחדת.

אחדות ושבטיות אכן כן, מחיקת זהות קולקטיבית לא ולא!

מבוסס על פי משנתו של השפת אמת לפרשת במדבר.