אירופה: אירוע לציון 77 שנים ל'יום השחרור וההצלה' | סיקור ותיעוד

לאחר ההצבעה המכוננת במועצת אירופה המאמצת את ה'תוכנית למאבק באנטישמיות ולטיפוח חיים יהודיים' התקיים אירוע מיוחד לציון 'יום השחרור וההצלה' שיזם הנגיד גבריאל גרמן זכרייב בחסות 'ועידת רבני אירופה' בהשתתפות נציגי 46 מדינות החברות באיחוד האירופי | גלריה

נתי קאליש

כ"ד בסיוון תשפ"ב, 23/06/22 11:50 עודכן: 06/01/25 23:18

א+

א-

באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (11)|dayofsalvation-80|dayofsalvation-65|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (2)|dayofsalvation-147|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (4)|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (3)|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (11)|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (7)|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (5)|באירוע לציון יום השחרור וההצלה במועצת אירופה צילום i magine (12)

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה קיימו נציגי 46 המדינות החברות באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה – מהארגונים המדיניים הראשונים שהוקמו באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה להגנה על זכויות האדם, אירוע מיוחד לציון 77 שנים ל'יום השחרור וההצלה' מציפורני הנאצים המצוין ביוזמתו של הנגיד גבריאל גרמן זכרייב בחסות 'ועידת רבני אירופה' בתאריך העברי של כניעת הרייך השלישי בצרפת. זאת לאחר שבכ"ו באייר התקיימו עשרות עצרות תפילה ואירועים בסימן 'מדור לדור' לציון 'יום השחרור וההצלה' בעשרים וחמש מדינות.

בכינוס המיוחד השתתפו בכירי מועצת אירופה, ומחברת הדו"ח המיוחד על 'האנטישמיות ודרכי המאבק' שאומץ ע" האסיפה הפרלמנטרית, נציגת אוסטריה גב' פטרה בייר והנציג המיוחד של מועצת אירופה למאבק באנטישמיות מר דניאל הולטגן, ושגרירים רבים באיחוד האירופי.

האירוע המיוחד התקיים שעה קלה לאחר שחברי האסיפה הפרלמנטרית אימצו את ההרחבה של ה'תוכנית האסטרטגית למאבק באנטישמיות ולטיפוח חיים יהודיים' לפי הגדרת ה-IHRA, הרחבה שנועדה לייצר כלים מעשיים משפטיים לאור האתגרים החדשים במאבק באנטישמיות הפושה ביבשת ולפעול בחוסר סובלנות בנושא מניעה ומאבק בגילויי השנאה.

את האירוע פתח רבה של קהילת 'חמדת שלמה' בשטרסבורג הרב מנדיל סממה שהסביר את מהות היוזמה לציון היום וחשיבות קיבועו בתאריך העברי. סגן נשיא האסיפה הפרלמנטרית ויו"ר המשלחת הצרפתית, שאירחה את האירוע, גב' ניקול גריס – טריס. אמרה כי: "ההצבעה היום לפני האירוע היא עוד הוכחה לנחישות האיחוד האירופי שנוצר בצל אושוויץ, להבטיח כי זוועות אלה לעולם לא יוכלו לקרות שוב. אנו יודעים שאין די במילים גבוהות, צריך ליישמן במעשים. זוהי תכנית פעולה אפשרית, המתארת את הצעדים הקונקרטיים שאנו הולכים לנקוט".

"למרבה הצער, האנטישמיות, השנאה העתיקה ביותר, ממשיכה לצמוח. מגיפת הקורונה הראתה כיצד דעות קדומות אנטישמיות וישנות יכולות להתעורר מחדש. הכחשה או זילות גסה של השואה הם פליליים באיחוד האירופי, וכל המדינות החברות בו מחויבות לכלול איסור זה בחוקים הלאומיים שלהן ולהבטיח טיפוח והגנה לחיים היהודיים" הוסיפה.

הרה"ג רבי אברהם ווייל אמר כי 'העיתוי אינו מקרי. באירוע המוקדש להתבוננות כנה על השנים האפלות ביותר של ההיסטוריה. ביום שאנו מתבוננים ומנסים להבין כיצד רוע כזה היה אפשרי. ביום כזה, חשוב לא פחות, באירופה ובעולם כולו, לחשוב על העתיד. והמסר שיוצא היום מכאן על נחישות מוסדות האיחוד האירופי להמשיך במאמצים להילחם ללא לאות באנטישמיות ובחקיקה נגד מצוות הדת חשוב מאין כמותו'.

נציגת אוסטריה באסיפה הפרלמנטרית אמרה כי 'אנטישמיות בנויה על סטריאוטיפים מזיקים שהופכים את הקהילה היהודית לשעיר לעזאזל. אלימות אנטישמית ודיבורי שטנה, הם מציאות יומיומית ברחבי אירופה כיום. אנטישמיות עומדת בסתירה לערכי היסוד שעליהם הוקמה מועצת אירופה ויש להתייחס אליה במסגרת זכויות אדם. יש לנקוט בפעולה נחרצת הן כדי למנוע ולהילחם באנטישמיות והן כדי לטפח חיים יהודיים ביבשת.

האירוע המיוחד נחתם בשירת 'עושה שלום במרומיו' ובהדלקת שלושה הנרות ע"י נשיא הקונסיסטואר בשטרסבורג וחבל הריין התחתון מר מוריס דהאן וחברי המשלחת הצרפתית.

יוזם 'יום השחרור וההצלה' מר גבריאל גרמן זכרייב אמר באירוע: "התודעה האנושית השתנתה בדורנו, והיום כולנו מנסים לחשב מסלול חיים מחדש ולבנות מערכת ערכים חדשה. אך כל קשיים שאנחנו חווים היום נראים חסרי משמעות כאשר אנו נזכרים כשהעולם נשאב למלחמת עולם, וה"עם הנבחר" הפך ליעד על להכחדה אכזרית. עם זאת עמי העולם, הצליחו להתגבר על כל חילוקי הדעות, והאנושות הצליחה לקום מהחורבות ולבנות עולם חדש המבוסס על עקרונות הומניים חדשים".

"משנה לשנה, נצולי השואה אודים מוצלים מאש, עוזבים אותנו. חובתנו להעביר לדורות החדשים את הזיכרון של מה שהם חוו ואיזה מחיר היה עליהם לשלם עבור עתידנו היותר טוב ולהודות לד' על נס ההצלה ולהכיר טובה ותודה לכל מי שהיה מעורב בהצלתם" דברי זכרייב.