בפרשת בלק, כתב רבינו האור החיים הקדוש, וזה לשון קודשו: 'אמרו יודעי פנימיות התורה, שכל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה, ונוספים בעם בני ישראל, והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים'
ובזה מפרש רבינו הקדוש, את הפסוק אֵל 'מוֹצִיאָם' מִמִּצְרָיִם שהוא לשון הווה, ולא אמר אל 'הוציאם' ממצרים לשון עבר, כי האמת הוא שיציאת מצרים מתחדשת ומתקיימת בכל שנה, באותו זיכוך וכוח שהיה בשעת יציאת מצרים.
ובפרשת בא שואל רבינו הקדוש, על הפסוק 'לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם' לכאורה יש כאן כפל ואריכות לשון, כי הפסוק כותב פעמיים 'ליל שימורים'???
עוד באתר:
ומפרש רבינו הקדוש, שכוונת הפסוק שהוא 'ליל שמורים לדורתם' שיש בלילה הזה, כוח לעורר ולהביא את הגאולה העתידה, וכמו שאמרו חכמים ש'בניסן נגאלו אבותינו, ובניסן עתידין אנו ליגאל', כי מתעורר הכוח והזכות של יציאת מצרים, וכמו שנאמר 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות'.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: כנגד גאולה העתידה, אמר 'שימורים לכל בני ישראל לדורותם' פירוש, לסוף הדורות, בעגלא ובזמן קריב.
[אור החיים בלק פרק כג פסוק כב. בא פרק יב פסוק מב]
