בפרשת השבוע התורה מונה את מסעות בני ישראל מיציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ ישראל.
רש"י במקום מחלק את המסעות לשלוש קבוצות
14 מסעות בשנה הראשונה כשיצאו ממצרים
8 מסעות בשנת הארבעים
20 מסעות בשאר ה38 שנים שהסתובבו במדבר בעקבות חטא המרגלים.
סה"כ 42 מסעות.
עוד באתר:
כשדפדפתי לאחור בחומש שמתי לב לנקודה מענינת.
התורה מתארת באריכות את מה שעבר על עם ישראל ב 14 המסעות הראשונים.
התורה גם מתארת ארועים שעברו על עם ישראל ב 8 המסעות האחרונים.
אבל… 20 המסעות שבאמצע ,בהם התורה לא מזכירה שום ארוע או עניין שהתרחש באותו הזמן.
38 שנים שבהם הסתובבו בני ישראל במדבר,
"נעלמו".
אין שום תאור על מה שהתרחש באותם 38 שנים.
ואכן כך כותב ה'אבן עזרא' בפרשת 'חוקת',
"והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה רק בשנה הראשונה ובשנת הארבעים".
אין בתורה שום אזכור לארוע שהתרחש באותם 38 השנים.
א"כ השאלה הנשאלת היא,
מדוע אצלנו בפרשה מונה התורה בנשימה אחת את אותם 20 המסעות יחד עם המסעות שהיו בשנה הראשונה ובשנה האחרונה ??
אם מצאה התורה מקום להחשיב את המסעות שעברו בני ישראל באותם 38 השנים,כך שראויים לציון ואזכור בתורה,
א"כ מדוע לא ציינה אותם התורה במקומם ??
ואם אין עניין בהזכרת אותם המסעות במקומם משום שאין בהם שום ארוע הדורש אזכור לדורות,
אז מדוע הזכירה אותם התורה כאן בפרשה ??
מסופר על נשיא ארה"ב שהוזמן לארוע חשוב באחד הערים הגדולות.
ארוע חשוב ומיוחד שאורגן ע"י אחד מהארגונים החשובים בארה"ב.
מארגני הארוע שכרו את האולם הגדול והמרשים ביותר באזור והוסיפו תפאורה מרשימה ויחודית מסביב לבמה.
מספר ימים קודם הארוע הגיעו נציגי הממשל לבדוק את האולם ודרשו שתוסר התפאורה.
המיקוד,כך הם אמרו,צריך שיהיה על הנשיא,
כשהתפאורה מסביבו כ"כ מרשימה ,האנשים יתמקדו בתפאורה במקום בנשיא.
כשעוברים על סדר הפרשיות מיציאת מצרים ועד לפרשה שלנו בסוף חומש במדבר,
המיקוד נתפס על הארועים שעברו בני ישראל.
אותם ארועים שבחרה התורה לציין כדי שנזכור אותם ונלמד מהם לכל הדורות שיבואו אח"כ.
אני חושב שאולי כאן,אצלנו בפרשה,רוצה התורה להפנות את תשומת ליבנו לנקודה נוספת.
לנקודה מרכזית שעוברת כחוט השזור לאורך כל אותם הפרשיות.
ואותם 38 השנים "הנעלמות" ,הם אלו שיכולות ללמד אותנו את אותה הנקודה.
כשהתורה מונה את המסעות היא כותבת,
"ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'.."
התורה מדגישה כי המסעות היו ע"פ ה'.
38 השנים שלא מוזכר בתורה אפילו ארוע אחד שהתרחש בהם ,
38 שנים שבהם מבטנו לא מופנה אל ארועים מיוחדים,
נותנים לנו את יכולת למקד בהם את המבט על דבר אחד בלבד שמוזכר בהם.
ארוע מרכזי אחד שהתרחש באותם 38 השנים,
הם היו על פי ה'.
אלו היו שנים מכוונות ומדויקות עבור בני ישראל.
כל מסע ומסע ע"פ ה'.
הארוע שהתרחש בהם הוא, 38 שנים של מסעות וחניות ע"פ ה'.
זהו לימוד לאלפי שנים קדימה
שאין רגע אחד שעובר על האדם בעולם הזה שאינו מדויק ומכוון בדיוק בשבילו.
הקב"ה מציב כל אחד בדיוק היכן שהוא צריך להיות.
זאת הסיבה שאותם 20 המסעות אינם מנויים במקומם אלא בדוקא באותה רשימה עם המסעות של השנה הראשונה והאחרונה,
כי הם אלו שיכולים לשים דגש נוסף על אותם הפרשיות הרבות מיציאת מצרים ועד סוף חומש במדבר.
הם מלמדות אותנו נקודה חשובה בכל ה40 שנה במדבר.
הם מלמדות אותנו להסיט רגע את המבט מהארועים שמתוארים ולשים את הדגש על עצם המסע והדרך שהוא "על פי ה' ".
המסר של התורה,המסר של אותם 38 השנים
"הנעלמות" הוא ללמדנו לדורות.
שכל מסע החיים הוא ע"פ ה'.
גם זמנים שנראים לנו כנעלמים ואבודים,
גם הם ע"פ ה'.
הם מכוונים ומדויקים במיוחד בשבילנו.
גם זמנים שנראים לנו ללא ארועים מיוחדים,
ימים שנראים לנו כאפורים
גם ימים שנראה לנו שאין בהם דבר..
גם הם מיוחדים עבורנו,גם הם ע"פ ה'.
החיים הם מסע שמדויק ומכוון לכל אחד ואחד ע"פ ה'.
עליות ומורדות הם חלק מהמסע.
לסיום כדאי לראות את דברי בעל השפת אמת על הפרשה,
"כל המסעות נכתבו כדי להודיע לעם ה' כי כל עובד ה לא יפול ליבו עליו מכל הנפילות שיש לו,כי כך היא המידה להיות עולה ויורד,שכך היה עם בני ישראל ' ויסעו ויחנו' ".
שבת שלום.
אפרים אפשטיין.
להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]
