"לא חלמתי, וגם כשזה קרה אני עוד לא מאמין, שייקחו אותי – מדריך חרדי חסידי אותנטי מתוך השטייטל – להדריך בתיכונים חילוניים, קיבוצניקים, הייטקיסטים, מצפון תל אביב ועד עין חרוד. כולם צפו בזה. לא היה סיכוי שהם ישמעו מדריך חרדי וסיפורים על קידוש השם. אבל רוב האנשים אומרים בסיום 'למה את הסיפור הזה לא סיפרו לנו מעולם?!'"
כך מספר הרב ישראל גולדווסר, חסיד גור, מדריך סיורים בפולין קרוב לעשור המלווה את המלווה את הפרויקט המצולם 'ניצחה הרוח' ומנסה לתאר לצופה, באמצעות סיפורים מהשואה, את החוויה הרוחנית של אותם היהודים בשואה. קשה להאמין, אבל דווקא דמות היהודי האותנטי שהוא מציג, עם הכובע, הזקן והאמונה היוקדת בגיא צלמוות הצליחה לכבוש קהלים ותלמידים הרחוקים מתורה ומצוות.
ערב ט' באב תשפ"ב, הקרע החברתי בישראל ממשיך להתרחב, אולם בימים אלה של חשבון נפש ורצון להגביר אהבת חינם, דומה כי לפחות מיזם אחד מצליח לשבור את הסטיגמות בין חילונים לחרדים. לראות קהל חילוני לגמרי שאולי לא פגש חרדי מימיו, יושב ומאזין במשך שעה רצופה להסבריו של יהודי חרדי על השואה ועל העוצמה היהודית ששררה במחנה המוות, הוא דבר מפעים שיש לו תרומה עצומה להורדת מפלס השנאה בין המגזרים.
עוד באתר:
"הציבור הכללי בארץ מאוד צמא, אולי אפילו לא מודע לכך, כמה שחסר לו סיפור השואה האמוני", אומר הרב גולדווסר, "98% שנחשפים לזה לא מרגישים ניכור אלא להיפך: הם מרגישים חיבור וחמימות, ואומרים: 'וואי, לסיפור הזה אף פעם לא נחשפתי, ואיזה נס שאתה הדרכת, כי ממישהו אחר לא הייתי שומע'. אנשים מעריכים וזו בשורה גדולה, זה כיוון חדש, סוג של מהפך בהדרכת השואה – להביא את הדרכת השואה האמונית לקהלים גדולים שמעולם לא נחשפו אליה".
פרויקט '360 מעלות באושוויץ' או בשמו האמוני 'ניצחה הרוח' כבר הפך לשיחת היום בקרב האלפים הרבים שהספיקו לצפות בו: מחנכים, מורים תלמידים, אנשי ממשל וחינוך, ועדי עובדים מכל החוגים והמגזרים. מאחורי המיזם החדשני עומדות שלוש נשים חרדיות, חני קופולוביץ, מרים כהן ויוטי נוימן – בעלות משרד הפקות התוכן 'רקורד', שפעלו בתחום לא מעט שנים. כשנחשפו לטכנולוגיית ה-VR הן החליטו להשקיע וללמוד אותה לעומק, כדי לחבר אותה לנושא הקרוב לליבן: השואה.
בצפייה במיזם, הדמעות זולגות מעצמן. הטכנולוגיה החזותית כה מוחשית, עד שאתה יכול לשלוח את ידך וכמעט לגעת בחפצי הנספים הי"ד, לחוש את האדמה, לראות את האפר, לצעוד בין המשרפות, המקלחות, הביתנים, רציפי הרכבת ורחבת המסדרים, למשש את דרגשי התאים ולחוש את טחב תא הגזים המצמרר. וכשהכל מוגש עם תוכן יהודי עמוק המאיר את נקודות החוזקה ועוצמת הרוח היהודית ברגעי התופת, החוויה הופכת לעוצמתית וחינוכית במיוחד.
"בהתחלה כִּוַּנּוּ לציבור החרדי", אומרת מרים כהן, "אמרתי לשותפתי חני: 'אם מישהו אחד, בחור או בחורה שקצת מתקשים בדרך – זה יתן להם כוח לחזור לתלם, מבחינתי זה שווה'. והנה היום זה עצום. זה גשר מטורף בין המגזרים. אני הולכת לבתי ספר חילוניים לגמרי, תלמידים ותלמידות בלבוש חילוני גמור. אני עומדת שם, אישה חרדית עם סרט שהוא מביא את הסיפור של היהודי המאמין במחנה, והם מצליחים להתחבר ולהתרגש. התגובות שלהם מדהימות. רק בשביל הרגעים הללו היה שווה כל המאמץ".
