בזמן שבישראל מביעים התנגדות נחרצת להסכם הגרעין המתגבש בין איראן למעצמות, מציג מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, האלוף במילואים תמיר הימן, עמדה אחרת לפיה ייתכן וההסכם לא רע לישראל. לדבריו "ללא הסכם ישראל תאלץ להגדיל את משאביה בתכנון תקיפה באירן".
הימן התייחס לשורה של טענות נגד ההסכם המתגבש והפריך אותן: "האמנם הסכם יזרים כסף לטרור? אכן כן, אבל גם בשיא תקופת הסנקציות של ממשל טראמפ תקציב משמרות המהפכה עלה בעשרות אחוזים, תקציב חיזבאללה לא נפגע ונמשכה התמיכה בארגוני הטרור בעזה. כמו כן, תקופת שיא הסנקציות של הנשיא טראמפ הייתה תקופת שיא בייצור הביטחוני האיראני וייצואו".
"האמנם ההסכם מתיר ייצור של צנטריפוגות מתקדמות החל מ 2025? אכן כן, אבל רק בהיקף של 200 צנטריפוגות מתקדמות בשנה, ובשנתיים האחרונות איראן ייצרה 500 צנטריפוגות מתקדמות בשנה ואף גורם לא הגביל אותה", מוסיף היימן.
עוד באתר:
עוד הוסיף והסביר "האם ההסכם מייצר לאיראן חסינות בינ״ל? חלקית, ישראל היא לא חלק בהסכם ולא מבקשת אישורים למבצעים חשאיים מארה״ב. אכן, אם איראן תעמוד במגבלות ההסכם (ללא פרויקט גרעין) הפעילות ההתקפית למולה תתרכז ככל הנראה כנגד ייצוא הטרור האיראני וכל הלכאורה מגבלות האלו הן אך ורק למשך תקופת ההסכם".
"האם בעקבות ההסכם ישראל תוציא הון עתק כחלק מהיערכות לתקיפה כאשר יפוג?", תוהה הימן. "ישראל אכן מאיצה ההיערכות לאפשרות שאיראן תפרוץ לגרעין עם פקיעת ההסכם ב 2030 או לחלופין אם נשיא אמריקאי עתידי יחליט שוב לפרוש חד צדדית מההסכם. אבל ישראל הייתה מאיצה את תכניותיה עוד יותר אם לא היה הסכם. סכומי הכסף הגדולים שיוכלו להתפרס לאורך תקופה ארוכה יותר במקרה וייחתם הסכם, יהפכו להוצאה מיידית במידה ולא ייחתם".
לסיום, הוא כתב: "כך שבזווית הזאת ומבחינה כלכלית, ההסכם דווקא יועיל מבחינת הרווחה הכלכלית לישראל בתקופה שבה הנושא שמטריד יותר מכל ישראלים רבים הוא יוקר המחיה".
