בימים אחרונים כבר ערכו כמה מגדולי הדור שליט"א את מנהג הכפרות, וכולם הקפידו לתת את פדיון הכפרות דווקא ל'קופת העיר', הצדקה הטהורה אשר מרן שר התורה רשכבה"ג הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל הגדיר אותה כ'הצדקה המהודרת ביותר'.
בין היתר ניתן למנות בקרב גדולי הדור שנהגו כך בימים האחרונים את מרנן ורבנן הגאונים הגדולים הגרמ"ש אדלשטיין שליט"א, הגר"ב פינקל שליט"א והגר"מ בן שמעון שליט"א.
מנהג הכפרות ידוע ומפורסם, ובקהילות ישראל נהגו לעשותו בעוף, (עדיף תרנגול/ת), או בכסף שנותנים לצדקה. מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, נוהג היה לסבב בעוף ולאחר מכן נתן תמורתו לצדקה.
עוד באתר:
על פי הוראת הפוסקים, הסכום המינימלי לכספי כפרות וכן לפדיון עוף הוא 26 שקלים לכל נפש. הן זכרים, הן נקבות, הן בוגרים והן קטנים ואפילו תינוקות רכים. גם אשה מעוברת צריכה לעשות 'כפרות' עבור העובר.
מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל היה מורה לשואלים אותו לתת ל'קופת העיר' סכום של 160 שקלים לכל נפש, כפדיון כפרות.
כמו כן, היה אומר מרן שר התורה שמי שייתן 355 שקלים לנפש, כמניין 'שנ"ה' "בוודאי יצא זכאי בדין", ויזכה לשנה טובה ומתוקה.
לגבי השאלה אם אפשר לעשות כפרות בכספי מעשר, הורו הפוסקים שאת הסכום הבסיסי של 26 שקלים אין לתת מכספי מעשר, אבל את היתרה אפשר לתת מכספי מעשר משום שזה בגדר מנהג טוב ולא חובה הלכתית.
באשר לעשיית כפרות עם המחאה (צ'ק) או כרטיס אשראי הורו הפוסקים שאכן ניתן לתת באשראי, אבל אין לסבב את כרטיס האשראי על הראש כפי שעושים בכספי כפרות או בעוף, אלא רק יאמר בפה לפני הנתינה – "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקת קופת העיר- הצדקה של גדולי הדור- ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", ומיד לאחר מכן יבצע את התשלום בפועל.
סדר עריכת הכפרות
לפני שמסובבים את העוף או הכסף מעל הראש אומרים ג' פעמים:
"בְּנֵי אָדָם, יֹֽשְׁבֵי חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יוֹצִיאֵם מֵחֹֽשֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. אֱוִלִים מִדֶּֽרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. כׇּל אֹֽכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּֽיעוּ עַד שַֽׁעֲרֵי מָוֶת. וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָֽלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּֽאמֶר: פְּדָעֵֽהוּ מֵרֶֽדֶת שָֽׁחַת, מָצָֽאתִי כֹֽפֶר".
כשעורכים כפרות על כסף אומרים:
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקת קופת העיר- הצדקה של גדולי הדור- ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום"
כשעורכים כפרות על עוף, מסובבים את העוף מעל ראשי המשתתפים, ואומרים:
לזכרים:
זֶה חֲלִיפָתֵֽיּ, זֶה תְּמוּרָתֵֽיּ, זֶה כַּפָּרָתיּ, זֶה הַתַּרְנְגֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַי אִכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
לאחר שמסובבים את העוף, נותנים תמורתו סכום של 26 שקלים לפחות לכל נפש, ל'קופת העיר', הצדקה המהודרת ביותר.
