סגן נשיאת בית משפט השלום בירושלים השופט אברהם רובין הורה למשטרה לפצות קטין מהמאחז שבות עמי לאחר שחוקר משטרת אריאל "שכח"להודיע להורי הקטין על מעצרו. בתאריך 25.3.11 נעצר הקטין יחד עם מספר צעירים נוספים בשטח המאחז ונטען כי הוא הפר בכך צו שטח צבאי סגור, חבריו גם הוחשדו בעבירה של תקיפת שוטרים ולכן נעצרו, לעומתם הקטין רק עוכב לחקירה אך לאחר מכן הודיע לו קצין משטרה על מעצרו לצורך חקירה. בניגוד לחבריו הוא לא הובא לבית המשפט ושוחרר רק למחרת בערב.
באמצעות עו"ד איתמר בן גביר, הגיש הקטין תביעה נזיקית נגד המשטרה. השופט רובין דחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת למעצר השווא של הקטין. השופט קבע כי אמנם הקטין עוכב בעיכוב לא חוקי במשך שעה ורבע אך קבע כי מעצרו של הקטין היה חוקי היות וזכותה של המשטרה היה לחקור אותו בעניין תקיפת השוטר,וכן היה יסוד סביר להניח כי הקטין יחזור לשטח.
יחד עם זאת, חלקה השני של התביעה התקבל כאשר השופט קבע כי החוקר לא הודיע להורי הקטין על המעצר כפי שמתחייב על פי החוק. אמנם בעניין זה הגיע החוקר ממשטרת אריאל להעיד, אולם השופט רובין קבע כי:"מחומר החקירה ועדויות הצדדים עולה כי ההודעה נמסרה להורי התובע רק לפנות בוקר….בחקירתו של החוקר הוא טען כי ההודעה נמסרה להורי התובע סמוך לשעה 23:00 ( שעת המעצר) וכאשר הוא נשאל מהיכן קיבל את מספר הטלפון של הורי התובע הוא מציין כי זה בעדות כאשר כוונתו היא למספר הטלפון שנרשם בראש העדות שהוא גבה מהתובע או אז עומת החוקר עם העובדה שתחילת גביית העדות מהתובע הייתה בשעה 04:14 לפנות בוקר כך שלא ייתכן שהוא התקשר להורים לפני מועד זה ובתגובה טען החוקר שהודיע להורי התובע על מעצרו עוד לפני תחילת החקירה, עם זאת אישר בהמשך עדותו כי הוא לא יכול היום לזכור באיזו שעה דיבר עם ההורים יתר עדי הנתבעת הודיעו כי הם לא אלה שהודיעו להורי התובע על מעצרו, כך נותרנו רק עם עדות התובע אשר טען כי רק עם תחילת חקירתו בסביבות השעה 04:00הציע לו החוקר להתקשר והוא התקשר להורים אך הם לא ענו לו.
עוד באתר:
עדות זאת מתיישבת עם האופן שבו רשם החוקר את הדברים בראשית עדותו של התובע, לעומת האופן שבו רשם את הדברים בעדותו של מעורב אחר, הנה כך בעוד שבראשית העדות שנגבתה מאותו אחר כתב החוקר בפירוש כי שוחח עם אביו של אותו אחר, הרי שבראשית חקירתו של החוקר, כתב החוקר כי לבקשת התובע הוא התקשר לעו"ד קידר, ולא היה מענה. הוא לא כתב שהוא ניסה להתקשר להורי התובע. במצב דברים זה נראה כי תום חקירתו של התובע נשכח נושא מתן ההודעה להוריו, ובהעדר ראיה אחרת אני מקבל את עדות אבי התובע לפיה הודע לו על מעצרו של בנו, מפי אחד מחבריו של התובע רק ביום 27.3.11.בשעת הצהריים"
בית המשפט קבע כי מחדלה של המשטרה מגיע כדי רשלנות המצמיחה אחריות בנזיקין:" עסקינן במי שהיה קטין בזמן האירוע וככזה יש למשפט עניין רב להקפיד שזכויתיו ישמרו. המשטרה אמנם פעלה בתום לב, ואין לשכוח את האילוצים שמסגרתם היא פועלת בדרך כלל ובזמן משמרת הלילה בפרט. ברם אין בכך כדי לפטור אותה מאחריותה בנזיקין"
עוד קבע השופט כי הוא דוחה את טענת המשטרה כי עצם העובדה כי הקטין הודה כי שהה בשטח צבאי סגור מקימה את הזכות לדחות את התביעה היות ומעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. השופט קבע כי לא בכדי לא הביאה הנתבעת אף לא פסק דין אחד התומך בגישתה. השופט הורה למשטרה לשלם לתובע פיצוי על סך 2000 ש"ח ועוד 1000 ש"ח שכר טירחת עורך דין.
עו"ד איתמר בן גביר שייצג את הקטין אומר כי:"מדובר בתקדים חשוב ואני מקווה שהמשטרה בכלל ובפרט משטרת מחוז שי שלא תמיד מקפידים חוקריה על זכויות אדם , תקפיד מעתה יותר בנושא ההודעות לבני משפחה. לא ייתכן שקטין יעלם באמצע הלילה מבלי שתהיה לו אפשרות להודיע להוריו כי הוא עצור/ מעוכב .השוטרים חייבים להקפיד על כל תג ותג מהוראות החוק, ואם לא יעשו כן, נאלץ לתבוע אותם"
