המשא ומתן ודין הדברים בין יוסף לאחיו החלו בחלומות יוסף, הוויכוח בין יוסף לאחיו הציגו שתי אסכולות שונות בתפיסת עולמה של היהדות.
אחיו של יוסף האמינו באחדות האומה, מסיבה זו הם חששו כי לפי התנהגות יוסף רק הוא לבדו ימשיך את עם ישראל ולא גם שאר השבטים ולפיכך ראו בו כמי שפוגע באחדות האומה ויסודותיה.
יוסף לעומת זאת טען כי האחדות חשובה עד למאד אך אסור שהיא תפגע באור המיוחד לכל אחד ותיצור מחיקת זהות קולקטיבית, דרכו המיוחדת והתורה המיוחדת לקבלה רק לו מאביו אינם פוגעים באחדות השבטים. אך הם טרם הגיעו להבנה ולעמק השווה.
עוד באתר:
טענתו של יוסף מתבטאת בשתי החלומות המסמלים את שתי היסודות הללו: 'אחד עשר כוכבים משתחווים לי' וכן 'ותסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי'.
יש בכוכבים שאין באלומות ויש באלומות שאין בכוכבים, כל כוכב מאיר בפני עצמו לכל אחד יש אור עצמי המיוחד רק לו. אבל בגלל שכל אחד מאיר בפני עצמו הוא לא יכול להתחבר לכוכב השכן לו, אין בכוכבים את האחדות שיש בשיבולים המצליחים להתחבר ל'אלומות'.
האלומות לעומת זאת כוחם באחדותם, אין מיוחדות לכל שיבולת, ואין הבדל בין שיבולת אחת לחברתה ולכן יש להם את כח האחדות.
בחיים שלנו יש מטרות שונות, חשוב להאיר את האור שלנו אך שהוא לא יכה בסנוורים את הסובבים לנו. שלא יפגע באחדות ובאהבת ישראל, וכן להיפך שדיבוק החברים לא תכבה את אורו של היחיד. וודאי שלא ליצור שיח לקוי וחוסר הבנה בין שתי הדעות הללו.
כעת בשיחה האחרונה בהגיע עת פרידה, יוסף ענה להם: ראו כי בזכות השילוב והדרך המיוחדת רק לי הגעתי למלוך על מצרים וכל זאת למען כלל ישראל, אני מכלכל אתכם למען אחדות האומה וקיומה שאתם טענתם לה, אני מפרנס אתכם כדי 'להחיות עם רב' ולא רק את בני יוסף.
ועל כך אמר החזון איש: "הטובה הכי גדולה שאדם יכול לעשות למען עם ישראל הוא להיות אדם גדול".
