אלופים במיל.: בקעת הירדן איננה חיונית לביטחון ישראל

נייר עמדה חדשה של "המועצה לשלום וביטחון" קובע כי צה"ל ערוך ומסוגל לשמור על ביטחון אזרחי ישראל גם ללא הבקעה; מי שטוען כי הבקעה חייבת להישאר בשליטה ישראלית מזלזל בכוחה הצבאי של ישראל ומנותק מאיומי המאה ה-21; גורמים ופוליטיקאים שאינם מצויים בתמונת האיומים העדכנית מנסים להשיג כותרות סנסציוניות – על חשבון ביטחון האזרחים; הבקעה חשובה לביטחון ישראל באותו אופן שסיני ורצועת הביטחון בלבנון היו חשובות – אך צה"ל חזק ומתוחכם מכל קטע שטח; כפי שהצבא יודע להגן על תושבי הצפון ללא רצועת הביטחון, כך יידע להגן על אזרחי ישראל בלי הבקעה. ההשוואות לציר פילדלפי מניפולטיביות ומופרכות.

בנייר עמדה של 'המועצה לשלום ולביטחון' המתפרסם קובעים קצינים בכירים לשעבר בצה"ל ובשב"כ את קווי המתאר להסדרי ביטחון בבקעה, במסגרת הסדר מדיני. הנייר קובע כי הבטחת בטחון ישראל לאורך זמן אינה דורשת נוכחות ביטחונית בבקעת הירדן. יחד עם זאת, בשלב המעבר, יש מקום לנוכחות ישראלית צבאית מוגבלת בבקעה לשם בחינת מידת מימוש ההסכם בתחומי הביטחון וכתרומה להגברת האמון בהסכם בציבוריות הישראלית.

עוד קובע הנייר כי המכשול הטבעי של בקעת הירדן מייצר תנאי פתיחה טובים לגבול בטוח וכי אין בסיס לאיומי הימין כי הבקעה תהפוך לציר פילדלפי 2. בכל אחד מהפרמטרים שהפכו את עזה למעצמת מנהרות קיים שוני מהותי בשטח הגדה: ההקשר האסטרטגי שונה, התמריצים הכלכליים אחרים והעיקר – נהר הירדן מציב מכשול טבעי שמונע אוטוסטרדת הברחות.

עוד באתר:

משדר היסטורי

ב'שולמלייכם': צפו במחרוזת מלחני אלי קליין

יעקב בלוך

צפו באודישן

לראשונה: רולי דיקמן הציע למתמודד מילים וביקש לחן

המלחינים

סוכל בנס

דרמה במבצע: מחבלים עם RPG התקרבו לבית הקברות

גדי פוקס

קאבר קסום

לקראת ט"ו בשבט: יהודה בורן & נתנאל אמסילי - אילן

אליעזר חסיד

נייר העמדה משלים את הדו"ח המקיף שפרסמה המועצה בחודש נובמבר, אשר מנמק מדוע בקעת הירדן איננה חיונית לביטחון ישראל ומדוע להתנחלויות בה אין כל תפקיד במענה הביטחוני לאיומים מהמזרח ומהמדינה הפלסטינית במציאות הסכמית. האיום היחידי עבורו מהווה נוכחות צבאית בבקעה מענה במידה כלשהי הוא הפיכת הבקעה לציר הברחות אמצעי לחימה ופעילי טרור. על עניין זה נותנים המומחים את הדעת במסמך הנוכחי.

חברי המועצה ממליצים כי בשלב המעבר ועד למימושו המוחלט של ההסדר עם הפלסטינים, תהיה נוכחות ישראלית מוגבלת בבקעה. זאת לשם בחינת מידת מימוש ההסכם בתחומי הביטחון ולשם הגברת האמון בהסכם בציבוריות הישראלית. כל זאת, תוך צמצום החיכוך בין הכוח הצה"לי לאוכלוסייה הפלסטינית.

המועצה ממליצה כי כוח המעבר הצה"לי בבקעה יפעל ככוח סיור נייד בשטח שבין קו המים ומערבה עד כביש 90, שיתוחם ממזרח בגדר ביטחונית. כוחות צה"ל ינועו על ציר ביטחוני ייעודי שייסלל לשם כך ממזרח לכביש 90, ושישמש את הכוח הבינ"ל למשימותיו לאחר נסיגת הכוח הצה"לי המעברי. הנוכחות הביטחונית הישראלית תכלול סד"כ של כחטיבת חי"ר שתפקידה שמירה על שגרת הביטחון לאורך הגבול.

בתום תקופת המעבר, את מקומו של צה"ל יחליף כוח בינלאומי אמין שיורכב מכוחות אמריקאים ו/או נאט"ו. הכוח הבינלאומי יוצב בבקעת הירדן מכביש 90 ומערבה מרגע תחילת תקופת הישארות הכוח הביטחוני הישראלי ויישאר גם אחרי עזיבת הכוח הישראלי.

בנייר העמדה, התייחסו חברי המועצה גם לאיומי הימין כי נסיגה מבקעת הירדן תהפוך אותה ל"ציר פילדלפי 2". על פי מומחי המועצה, תרחיש זה עומד בספק רב, שכן בכל אחד הפרמטרים שהפכו את עזה למעצמת מנהרות קיים שוני מהותי. ראשית ובעיקר, בהיבט הגיאוגרפי, בקעת הירדן וערוץ הירדן מהווים מכשול טבעי רחב; בהיבט הכלכלי, ירדן והמדינה הפלסטינית תסתמכנה על הכנסות ממכסים אותם יוכלו לגבות רק במעברי גבול מסודרים; ובהיבט המדיני-ביטחוני, משני צדי בקעת הירדן נמצאים כוחות מדיניים המעוניינים למנוע בניין כוח של ארגוני טרור.

על אף כל האמור, סבורה המועצה כי ניתן יהיה להעמיד חגורת הגנה נוספת באמצעות: שדרוג טכנולוגי של המכשול הטבעי של בקעת הירדן ותוואי הנהר, פריסת כוח בינלאומי אמין ויעיל באזור הגבול והקמת מנגנוני העברת מידע משותפים לישראל, לירדן, לכוח הבינ"ל ולפלסטינים.