בשבת קודש הלך לעולמו ראש הישיבה קטנה של באיאן רבי מאיר ורטהימר זצ"ל, והוא בן 83. תלמידיו ובני משפחתו שוחחו עמנו וסיפרו על הדמות הגדולה.
ר' מאיר ז"ל נולד בחודש שבט ת"ש, לאביו רבי משה נתנאל ורטהיימר ז"ל בשכונת מאה שערים בירושלים. אביו היה מאנשי ירושלים, ולא השתייך לחסידות, משפתחה של אמו לבית הייזלר היו מקושרים לחסידות טשורטקוב מגזע בית רוז'ין ושם החל הקשר שלו עם החסידות.
בשנות בחרותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, אך נפשו חיפשה אחר החסידות. היה הולך לשהות בצילו של האביר יעקב מסאדיגורה, ולשמוע את שיעוריו של המשפיע החבד"י ר' שאול דרוק.
עוד באתר:
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו, ביתו של ר' דוד הולצמן מירושלים, ונולדו להם שישה ילדים, ארבעה בנים ושתי בנות. בניו המשיכו בדרכו ולמדו גם הם בישיבת פוניבז', כולם הקימו בתים לתפארת, בדרך התורה והמצוות.
ראש ישיבת באיאן ומי שהיה ממקימה, היה ר' יהושע העשיל ברים, וכשחיפש רמי"ם יראים ושלמים לישיבה שגם מקורבים לחסידות, מצא את ר' מאיר זצ"ל, לפני למעלה מיובל שנים, ואז החל לשמש כמגיד שיעור בישיבה קטנה.
ברבות הימים הוחלט בחסידות להפריד את הישיבה קטנה מהישיבה גדולה שהייתה בבניין המרכזי ברחוב מלכי ישראל פינת בריינדס, ולהעבירה לבית המדרש של באיאן בבתי אורנשטיין. עם המעבר חיפשו את מי למנות לראש הישיבה הקטנה, ור' מאיר שהיה המבוגר והחשוב בצוות הישיבה קיבל את התפקיד.
בן משפחתו ששוחח עמנו סיפר כי. "אהבתו לתורה הייתה עצומה, הוא התמיד בה יומם ולילה, והעמיד תלמידים הרבה. למעשה מרבית הצוות בישיבות באיאן כיום, הם תלמידים שקנו אצלו את קניין התורה".
אחד מתלמידי הישיבה בעבר שוחח עמנו וסיפר לנו על ראש הישיבה שהיה אהוב במיוחד על הבחורים. "אני לא למדתי בחיידר של באיאן, ובאתי בתקופה קצת מאוחרת בשנה להיבחן לישיבה, וישבתי עם ראש הישיבה במשך כשעה, כשזה בעצם היה המבחן שלי לישיבה" הוא מספר. "אני זוכר, שלאחר ה"מבחן", אמרתי לעצמי שהיה שווה לבוא לישיבה רק כדי לשבת עם הראש ישיבה".
"הוא דיבר איתי על הכל, סיפר לי הרבה דברים על לימוד, ועל מסכתות הש"ס, ולבסוף כשבא לבחון אותי וכבר הייתי מבולבל, הוא ישב ללמוד איתי את הגמרא. כשנכנסתי לישיבה הוא דאג לי אישית לחברותא" הוא מוסיף.
"כל מי שלמד בישיבה לעולם לא ישכח את הדרשות של ר' מאיר זצ"ל בחודש אלול אני זוכר איך הוא היה דופק על הסטנדר בחזקה, והיה מעורר את הבחורים ללמוד 'שערי תשובה', כל הישיבה הייתה רועדת".
"כל הזמן היה מרבה לדבר על יום המיתה, כמה שכל אחד צריך להכין עצמו בעולם הזה לעולם הבא, ולנצל כל רגע בחיים לתורה ועבודה. הוא היה ממש חבר של כל תלמיד, והייתה לו אהבת תורה עצומה".
הלוויתו יצאה אמש בשעה 00:00 ממרכז חסידות באיאן במלכי ישראל לעבר הר המנוחות שם נטמן. יהי זכרו ברוך.
