1. יצחק שמיר
לפני שנה וחצי נפטר ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר ז"ל. אין לשמיר מה להתבייש בתרומתו למדינה, הן כמפקד תנועת המרי לח"י, שהייתה זרז גדול לעזיבת המנדט הבריטי את הארץ והן בהמשך ששירת והפך לבכיר במוסד ופיקד על מבצעים רבים, שאולי, לעולם לא ייחשפו.
מלבד זאת הוא גם היה פוליטיקאי בולט. יו"ר כנסת, שר החוץ וראש ממשלה. הוא אהב את ארץ ישראל מאוד, "שמיר היה מופת לנאמנות לארץ ישראל ולערכי הנצח של העם היהודי" כתב נתניהו כאשר נודע פטירתו. על שרון איכשהו המילים לא מתחברות.
הידיעות בעיתונות על לוויתו של שמיר ומורשתו החזיקו שליש יממה, אחרי הכל הוא לא היה בצד הנכון. הוא נלחם למען שלימות הארץ מה שהפך אותו למקובע, הוא היה עקשן שזה במילים תקשורתיות 'צר אופקים'.
עוד באתר:
2. אריאל שרון
הכל כבר נכתב על האיש, אין הרבה מה לחדש שלא כתבו פרשנים או עיתונאים ומקורבים. רק נחדד נקודה קטנה. כולנו מכירים את הביוגרפיה של שרון לטוב ולמוטב. לא נשכח לו את צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים ולא נסלח על חורבנה של גוש קטיף.
שרון מחזיק בשיא: מעולם לא היה אתרוג שהחזיק מעמד כבר עשור. סופו שהצחין את תחילתו לא היה רק בטרספר ההתנתקות אלא התחיל שנתיים קודם לכן כשהקים בחדווה את ממשלת שינוי – מפד"ל והחל את המלחמות בעולם התורה ובמשפחות ברוכות הילדים. מי שלא חומל על ילדים לא יחוס על אדמה, לתשומת לב היושבים בקואליצייה הנוכחית.
פסטיבל האבל על שרון הולך וגואה. השורש א.מ.צ. בכינויו ובהטיותיו השונים מתחזק בכל הספד לזכרו. איש מהסופדים לא מתכוון על האומץ בבניית ההתישבות, או בחישוק הליכוד לפני ועידת מדריד. כולם מתכוונים לאומץ לב מפוקפק של אדם חשוד בפלילים שכדי להציל את עתידו בגד במורשתו וסיפסר בנחלת אבותיו. הכל יש כאן, ביזיון, חרפה, כלימה, רוע. רק לא אומץ.
3. יצחק אהרונוביץ
מעשה בשוטר בכיר ואפור שלא קיבל את משרת המפכ"לות. בדיעבד התברר ששיחק לו מזלו משום שלו הוא היה מתמנה למפכ"ל הוא היה עומד בראש מגרשי גוש קטיף מה שלא היה נותן לו להתברג במפלגה ימנית.
אותו אפרפר פנים שכבר שמיטה עומד בראש המשרד לבטחון פנים ונכשל בו בכל פרמטר מקצועי, כועס על אלו שגילו שמחה במותו של שרון. וכה דבריו: "מדובר בהתנהלות בזויה, איני מתכוון לעבור לסדר היום בנושא זה, ביקשתי מגורמי המשטרה לפתוח בחקירה ולטפל בנושא במהירות ומקצועיות, אני רואה בחומרה רבה התנהגות עבריינית שכזו, לא ייתכן ולא יעלה על הדעת כי גילויי שמחה שכאלה יתפרסמו ויתרמו לפילוג והקצנה בעם״.
כדי למלט את נפשי מחקירה במשטרה המקצועית של ישראל, הנה דברי לאומה: החבר אהרונוביץ', גם אני מתאבל עמוקות וממרר בבכי על פטירתו של המנהיג הנצחי, שמש העמים, ראש ממשלתנו האהוב אריאל שרון.
4. אורי יהודה אריאל
אולי יש משהו בשם אריאל שגורם לנושא השם או המשפחה לבגוד ללא ניד עפעף משותפים לדרך. אחרי שנה של עבודה סיזיפית מצד מלחכי פנחה חרדיים שניסו להאדיר את שם השר ולעצור כתבות נגדו, הבלוף התגלה והכל פרץ באשד מים אדירים.
אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון, מתגלה כאחד המזלזלים ביותר במגזר החרדי בקרב חברי הממשלה הנוכחית. הסיפור עם שיווק היח"ד בביתר הוא רק מסמר קטן בארון רקוב. זה בשיכון, זה בתקציבים, זה בצבא וזה בכל מקום.
"אריאל גרוע מבנט" אמר לי עסקן לא מוכר בסופהשבוע. אותו עסקן עובד מתחת לפני השטח לעצור ולמתן גזרות רבות דרך קומץ אנשי אמת בליכוד ובציונות הדתית. "אריאל פשוט שנה ופירש, אין לזה הסבר אחר" כך העסקן.
5. נפתלי בנט
שבועיים לפני הבחירות האחרונות לכנסת הייתי בביתו של המרא דאתרא של כפר חב"ד הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א. הוא ישב בראש השלחן ולצידו נפתלי בנט, אורי אריאל והרב הלל הורוביץ שמוקם במקום ה-13 ברשימת הבית היהודי. לידם ישבו עסקני חב"ד כמו יאמי ליפשיץ, מנדי ברוד ועוד.
השורות הבאות נכתבות מכלי ראשון: אני הייתי, אני ראיתי, אני שמעתי: הרב אשכנזי שאל: מדברים על שינוי ההתייחסות לתלמידי הישיבות, האם הסדר הנוכחי המאפשר למי שרוצה ללמוד יפסק? בנט עשה כזה פרצוף של נרדף שכבר ריחמתי עליו. בהתרגשות הוא אמר: "כבוד הרב, אני לא זכיתי ללמוד יותר מדי תורה, אבל ברור שכל אחד שירצה ללמוד ילמד. אנחנו מדברים על השוליים שלא לומדים וגם את זה נעשה רק בסובלנות ובשיח הדדי". הפינג פונג הזה נמשך כמה פעמים, עד שהרב אשכנזי הבין ברורות: מעמד תורתו אומנותו לא ייפגע.
כתנא דמסייע הביא בנט את אורי אריאל שהיה אז חביב הקהל ואמר "אורי, הוא יחליט". המשפט הזה הרגיע רבים. כמה תמימים היינו.
