בואו נבין איזה תכונות נדרשות משופט?
חכמה, הבנה טובה, יכולת ירידה לפרטים, רגישות, סבלנות, ועוד מיומנויות כאלו ואחרות.
רגע, שכחנו דבר אחד… אמונה!
עוד באתר:
פרשת משפטים מציגה משפטים שונים, ופורסת את ההשקפה היהודית הנכונה לגבי דין ומשפט. באופן כללי, משפט מבוסס על אדני ההיגיון והשכל הישר. ואכן, גם התורה מכירה בחשיבותו הגדולה של ההיגיון. דווקא כאשר אדם מבין בשכלו רעיון מסוים, הוא מסוגל להגיע להפנמה והזדהות פנימית עם הרעיון.
כבר בתחילת הפרשה מזכיר רש"י כי בלימוד התורה אין להסתפק בלימוד ההלכה בלבד, אלא יש להבין גם את טעמי ההלכות, את ההיגיון שעומד מאחורי כל הלכה. כאשר אדם מבין את ההיגיון, הוא זוכר ומפנים טוב יותר את פסק ההלכה.
אולם, על אף מעלותיו הרבות של השכל ההיגיון האנושי הוא גמיש. על כל סברה שכלית, ניתן למצוא סברה הפוכה. קשה להתבסס על שכל האדם, שכן הוא מושפע רבות מאינטרסים אישיים, מלחצים סביבתיים ועוד. גם הזמן משפיע על צורת החשיבה שלנו – היום השכל אומר כך, ומחר יכול לומר אחרת.
דוגמה קיצונית למוגבלותו של השכל ראינו בשואה האיומה. העם הגרמני היה עם נאור ומשכיל שהעריץ חכמה והיגיון. והנה, דווקא עם כזה הגיע לשפל מוסרי חסר תקדים, ועוד בחסות השכל. הם ידעו להסביר בהיגיון כי רצח יהודים הוא הדבר הנכון ביותר, ובשם ה"מחקר המדעי", פיתחו את תורת הגזע לכיוונים אכזריים ומפלצתיים.
לכן אי אפשר להסתפק בשכל, אלא צריך גם אמונה בה'. האמונה היא חומת ביטחון השומרת על השכל, שלא יתעה במקומות מסוכנים ולא יגיע למסקנות שגויות.
כדי לשמור באופן מוחלט על "לא תרצח", צריך להתחיל ב"אנוכי ה' אלוקיך". ה' הוא נצחי ומוחלט, וגם חוקיו נצחיים ומוחלטים. האמונה בה' מעגנת את השכל לחוקי התורה, ובכך מונעת ממנו להגיע לחשיבה מוטעית.
זו המעלה של דינים המבוססים על חוקי התורה. דיין פועל מתוך שני קווים מקבילים: שכל ישר ויראת שמים. השכל עוזר להגיע למסקנה מתבקשת והגיונית על פי דעת התורה, ויראת שמים מרחיקה אינטרס אישי או השקפה אנושית שגויה.
מסיבה זו, כותב רש"י בתחילת הפרשה כי חברי הסנהדרין (בית הדין הגדול בזמן הבית) צריכים לשבת סמוך לבית המקדש. שכן הסנהדרין מייצגים את החכמה ובית המקדש מייצג את הקדושה, והחיבור ביניהם הוא החיבור נכון בין חכמה ויראת שמים.
את הרעיונות במאמר זה כתב הרב חיים הבר והם מבוססים על דברי תורתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל.
