הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה וועדת הכלכלה קיימו היום דיון משותף בנושא הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור. בדיון התבקשו נציגי הרשויות להתייחס להמלצות לפעולות שונות שיקלו על ציבור משלמי המשכנתאות, שנפגע כלכלית מעליית הריבית.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן אמר בפתח הדיון: "הנטל על האזרחים ובמיוחד על זוגות צעירים הוא גדול, גם אלה שזכו מחיר למשתכן. בד"כ אדם שלוקח משכנתא גם ככה מביא את עצמו למצב גבולי, נעזר מפה ומשם ואם המשכנתא קופצת לו במעל 1,000 ₪ בחודש הוא לא יכול לעמוד בזה ולא תמיד יש מי שיעזור, וכך אנשים מגיעים למצב של 'אין מוצא'. ישבנו הבוקר עם נציגי בנק ישראל ודנו במספר פתרונות אפשריים שעלו במסמך של ד"ר שלמה נס ועו"ד שמעון גרוס, בהם הגדלת הפריסה ל-30 שנה מהיום למשכנתאות קיימות, מתן 'גרייס' להפסקת תשלומים לתקופה מסוימת המוסכמת עם הבנק או הקפאה של הפער שנוצר מעליית הריבית לתקופה מסוימת ופריסתו לאחר מכן בלי לפרוס שוב את כל המשכנתא. נרצה להמשיך לדון בהם ובפתרונות נוספים ולשמוע את הרשויות וגורמי המקצוע".
יו"ר הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה ח"כ אברהם בצלאל: "הרצון שלנו הוא אחד, לעזור לאזרחי מדינת ישראל ובפרט בתקופה הקשה הזו. יוקר המחייה נוגע לכל בית ולכל כיס, בוודאי בנושא המשכנתאות ואנחנו שמים לנו כמטרה לעזור קודם כל לאלה שכבר יש להם משכנתאות. ראינו עכשיו שהייתה עצירה בהעלאת הריבית, כנראה שרחשי הציבור מגיעים גם לנגיד שמבין שהציבור נאנק תחת העומס וצריך קצת לעצור. עכשיו חייבים לראות איך מסייעים לציבור נוטלי המשכנתאות לעמוד במצב שנוצר ומוודאים שלא מעלים עוד יותר את התשלום החודשי שלהם".
עוד באתר:
ח"כ ינון אזולאי קרא לבנק ישראל להיות מחובר לצרכי הציבור והציע לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות להקפיא את תשלום הפער שנוצר מעליית הריבית ולפרוס אותו בהמשך. ח"ד ביטן ביקש מבנק ישראל להתייחס לבקשה ולהעביר התייחסות לוועדה עד השבוע הבא.
ח"כ צגה מלקו: "לא מספיק שמחיר הדירה כל כך גבוה מלכתחילה, עלייה חדה כל כך של הריבית היא מכה קשה למשפחות צעירות ויש מקום לחשוב איך אפשר לעזור להן. גם אם האשראי לא נפגע, הפגיעה היא במקומות אחרים- בריאות, חוגים ועוד".
ד"ר שלמה נס: "כשמעלים את הריבית בצורה כזו דרמטית בתקופה כזו קצרה היה מצופה שיהיו במקביל צעדים שיסייעו לציבור לעמוד בזה. בכירים מאוד בבנקים מחזיקים באותם נתונים וגם הם מוטרדים מאוד, כי יש מבול של פניות מאנשים שמבקשים לשנות משכנתאות ולהקל על התשלומים. אדם לא רוצה שייקחו לו את הבית אז הוא ישלם את המשכנתא, אבל הוא לא ייסע לחופשה ולא ישלח את הילדים לקייטנה וכאן הפגיעה ברווחת הציבור. הבנקים גם ביקשו שיתנו להם אפשרות להאריך את משך תקופת המשכנתא. מדובר בהגבלה שפעם לא הייתה קיימת ואין שום סיבה שלא לתת את זה עכשיו ולאפשר להם לפרוס הלוואה לעוד 5 שנים. השאירו את זה לשיקול הדעת של הבנק".
ד"ר זיו נאור, הפיקוח על הבנקים: "אכן יש עלייה ממוצעת של כ-800 ש"ח לחודש למשכנתא, זה משתנה ותלוי בגודל ההלוואה המקורית, במסלול ותמהיל ההלוואה. אצל לקוחות שלקחו הלוואת ב-2021-2022 העלייה היא משמעותית יותר. בבחינת שיעור ההחזר החודשי מהכנסה (PTI) העלייה היא פחות משמעותית. כמו כן, לא חלה עלייה בכמות הפיגורים בתשלומים. למרות זאת, נגיד בנק ישראל קרא לבנקים לשיחה, ביקש לראות עשייה משמעותית בתחום הזה ושלח אותם לנסות לאתר את הלקוחות שמתקשים בתשלומים ולסייע להם. הבנקים הכניסו יד לכיס וסופגים היום חלק מעליות הריבית".
בהמשך הדיון הוסיף ד"ר שלמה נס: "כיום כללי בנק ישראל לא מאפשרים לבנקים לשחלף משכנתא יקרה למשכנתא ארוכה וזולה יותר באופן שיעזור ללקוח לעמוד בהחזרים. בנק ישראל צריך לאפשר לבנקים גמישות ושיקול דעת בחישוב ההכנסה הפנויה של הלקוח בתקופה הזו". ד"ר זיו נאור מבנק ישראל השיבה כי "נעשתה לאחרונה עבודה בנושא והוחלט להשאיר את כללי ה-PTI כמו שהן".
ד"ר יוסי סעדון, בנק ישראל: "אנחנו צריכים להיות זהירים במה שאנחנו מציעים ללקוחות. רוב ההצעות במסמך הזה, כולל הארכת חיי המשכנתא ודחיית תשלומים, משמעותן היא אחת- להכביד בנטל התשלומים על הלקוח, ומי שייהנה מזה בסוף אלה הבנקים. לדוגמא- הארכת הלוואה מ-30 ל-35 שנה משמעותה הוזלה של 28 ש"ח בהחזר החודשי, אבל זה מגדיל את סך כל התשלומים הצפויים בלמעלה מ-20,000 ₪. אותנו גידלו עם צריכה שהייתה מידתית להכנסה שלנו, צריך לשנות תפיסה לכך שצורכים בהתאם ליכולות. דחיפות של הלוואות ואשראי הם חבל תלייה ללווה. צריך להנגיש אשראי אבל לא לדחוף אותו".
ד"ר נמרוד שגב, חטיבת המחקר בבנק ישראל: הדבר העיקרי שפוגע בשכבות החלשות זו אינפלציה- שתפגע במשכנתא, בכלכלה ובאיכות החיים וזו הסיבה לעליית הריבית. צריך לשים לב שכל הצעה שבמסגרתה השפעת עליית הריבית מתבטלת או מושפעת יכולה להשפיע גם על האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. חשוב לזהות ולעזור למי שמתקשה ולסייע לו אבל יש הרבה מחזירים שיכולים לעמוד בעלייה והדיון לא יכול להיות על כל נוטלי המשכנתאות".
גלי כספרי, איגוד הבנקים: "במשבר הקורונה במרץ 2020 עם הסגר הראשון, הבנקים הציעו הצעות המשמעותיות לכל ציבור נוטלי המשכנתאות עוד לפני שהיו הנחיות והוראות מהממשלה, רוב האנשים לא ניצלו את זה כי הם לא רוצים להגדיל את ההחזרים שלנה. חשוב לתת את הפתרונות למי שזקוק להם ולא נכון לדבר על כלל הלקוחות. אנחנו מנסים לצפות מי מהלווים עלול להיקלע לקשיים ולסייע לו באמצעות סל של פתרונות – ספיגת חלק מעליית הריבית, תשלום ישיר ללווה של סכם מסוים שעלתה לו הריבית, מתן הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה עבור אותה עלייה של ריבית שהלקוח ספג ועוד".
נופר יעקוב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות: "אנחנו בהחלט מרגישים את המצוקה של משקי הבית. הבנקים אכן נרתמים לאירוע אבל זה לא חוסך מבנק ישראל את האחריות לתת פתרונות שיקלו על הציבור. אנחנו מבינים את המשמעות של התקופה והצורך בהורדת האינפלציה אבל משפחות רבות מתקשות להתמודד עם ההחזרים, במיוחד בהלוואות קטנות ויקרות, צריך לאפשר לפרוס את ההלוואות האלה להחזר ארוך טווח".
גיל יהלום, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל: כולם מדברים על המשכנתא אבל אי אפשר לנתק אותה מסך ההתחייבויות של משק הבית. חובה על הבנקים להסביר ולהנגיש ללווים את המשמעות של התקופה הזאת ואני מתנגד להקפאה גורפת של עליית הריבית. הלווים צריכים להבין את המשמעות ויתכן שחלק יעדיפו לא להקפיא".
שרון לוין, עמותת פעמונים, המלווה משפחות להתנהלות כלכלית נכונה: "אנחנו רואים את הנטל הזה אצל משפחות בכל הארץ, זה משפיע מאוד על העומס בתקציב המשפחתי. הוויתורים שאנשים עושים כדי לעמוד בהחזרים האלה מגיעים על כדי ויתור על מזון בסיסי ותרופות, וצריך לראות את זה בתמונה הכללית. חשוב להסביר למשפחות את המשמעות של עליית הריבית ושידעו לקחת את הנוש אהזה בחשבון בשיקוליהם הכלכליים".
לסיכום הדיון אמר ח"כ אברהם בצלאל: "האזרחים חשובים לנו יותר מהכל, לשם כך נשלחנו ונעשה מה שצריך כדי לעזור להם. הבנקים מחכים להנחיות של בנק ישראל ואנחנו מצפים שתגיעו עם תשובות לדיון נוסף שייערך בשבוע הבא".
