שישה מאורעות אירעו לאבותינו בט"ו באב:
"כלו מתי מדבר למות מעונש חטא המרגלים. הותרו שבטים לבוא זה בזה, הותר שבט בנימין לבוא בקהל, פסקו לכרות עצים למערכה, הושע בן אלה בטל את הפרוסדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים לירושלים, ויום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה".
מה כל כך מיוחד ביום ט"ו באב ומה השורש של היום המיוחד הזה שבדיוק בו חלו ששת מאורעות המיוחדים הללו?
עוד באתר:
יש שני מסלולים באורחות חיינו:
האחד חיי השגרה, מה שאנחנו חיים ועושים כל יום הן ברוחניות והן בגשמיות. והשני שינוי למציאות חדשה, כזאת שאיננה מסדר החיים הרגיל. זאת האחרונה מקורה בשורש עליון יותר, שפע רוחני שמשפיע עלינו יש מאין, טובה וברכה הגם שאינן מהסדר הטבעי והמתכונן בדרכו של עולם.
ט"ו באב לפי לוח השנה העברי חל בדיוק ארבעים וחמש יום לפני יום בריאת העולם.
בספרים הקדושים מבואר כי זהו היום בו 'עלתה במחשבה' לפני הקב"ה לברוא את העולם מציאות חדשה יש מאין בכדי להטיב עם ברואיו ובניו עם ישראל.
זהו גם המשותף לכל המאורעות הללו כי הן 'מציאות חדשה'. כניסה לארץ ישראל שהתחדשה למרות חטאי המרגלים, חיבורים בין שבטים ומשפחות, שלא יכלו לקרות בגלל מגבלות הרגילות לשוני ופירוד בין שבטים ודרכים.
האמונה כי ישנה אפשרות למציאות חדשה כזאת שנוצרת יש מאין מצד חסד ה', נתנה ליהודי כח עמידה בגלות ובקשיים לאומיים ואישים.
רק כאשר אנו לא הופכים את הקושי לחלק מהמציאות שלנו אלא לוקחים השראה מהגאולה העתידה למציאות העכשווית, יש לנו אמונה בכוח התפילה ואנו זוכים לחסד ה'.
לאחר שלושת השבועות בהם צער הגלות נהפך להיות חלק מאתנו בגלל אבלנו על חורבן הבית, מגיע ט"ו באב להזכיר לנו כי הגאולה הכללית והפרטית כמו גם יצירת מציאות חדשה השפעות טובות וחיבורים של שלום בין השבטים ובין משפחות בבניית בית ישראל.
מסיבה זו לשון הפניה של הקב"ה לעם ישראל בשעת הגאולה היא בלשון עבר "הן גאלתי אתכם" גאלתי בלשון עבר ולא אני גואל בלשון הווה בגלל שגם במציאות הגלותית חיינו את מציאות הגאולה והמשמעות הרוחנית שלה ולכן הקב"ה אומר לנו כי אכן כך נגאלנו.
הקשיים ומגבלות החיים שאינם נותנים לאדם מנוח בגלל חוסר היכולת שלו לשנות את הגורמים הללו או בגלל אתגרים שאינם בשליטתו, אפשרי לו לאדם לצאת מהם על ידי האמונה הקיווי והתפילה אל ה' יתברך לישועה 'יש מאין'.
זו היא כוונת תפילת משה רבינו "ואתחנן אל ה'" 'חן' מלשון מתנת חינם, משה רבינו מבקש מהקב"ה מתנת חינם חסד חדש שלא היה קיים בלי התפילה, זהו גם לשון מידת "חנון" מי"ג מידות של רחמים, הקב"ה משפיע מאוצר מתנות חינם יש מאין (הגאון מווילנה)
התפילה היא מלשון 'תעלה' וחיבור למציאות שמעבר למגבלות הראיה של עיני בשר, עד כמה שהמציאות תלויה בחסדו יתברך הרי שיש חסד ושפע של מציאות 'יש מאין' שפע רוחני ללא גבול.
בט"ו באב אנחנו מאמינים וחיים את הגאולה הכללית והפרטית, וכך אנו נותנים כח לתפילה ואמונה בחסד ה', כי מצדו יתברך אין גבול לטובה וברכה שהאדם יכול לקבל.
הדי אן אי היהודי, הוא קודם כל לחשוב על מציאות חדשה וטובה יותר, גם אם זאת לא נראית בעיני בשר.
