מדוע התורה משתמשת בלשון האנשים שעושים את תפקידים במערכת המשפט והאכיפה 'שופטים ושוטרים' ולא בלשון ישיר על התפקוד והמשפט בעצמו, שהמשפטים והאכיפה יהיו על פי אמות מידה ישרות ומוצדקות?
לחלק מאתנו קיים פער בין עולם המחשבה והרצון לבין היכולת להביא לידי מימוש מעשי ולגמר את השאיפות והחלומות שלנו, אנחנו מתחילים את השאיפות גדולות ברוח עוצמתית, אך אט אט כמות ואיכות המעשים לוקה בחסר, והשאיפה מתקטנת לה.
על צמצום הפער הזה מדברת פרשת שופטים:
עוד באתר:
שופטים מסמלים את כוח השיפוט המחשבה וההחלטה של העם, שוטרים משמשים כזרוע הביצועית והמעשית של קבלת החלטת מערכת המשפט, כך מיושמת מדיניות ההחלטה בעולם המעשה.
שופטים ושוטרים אינם רק במערכת הכלל אלא גם בתוך האדם עצמו, מערכת המשפט אלו המחשבות, הרצונות קבלת ההחלטות, מערכת השיטור אלו כוחות הביצוע והיכולת להביא לידי מימוש את העוצמה הגלומה בכוח הרצון.
בתורת הפנימיות מוגדרים שתי המערכות הללו כ'אורות' ו'כלים'. התורה מצווה אותנו לדעת לשלב בין השנים ובכך להביא למימוש עוצמתי של השאיפות הגדולות שלנו.
מסיבה זו התורה לא נותנת למי שמדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש לצאת למלחמה ומשתמשת בקריאה חזרה לחוזרים מעורכי המלחמה 'ילך וישוב לביתו' הם אינם רואים לצאת למלחמה כי הם דוחים כל דבר:
'הולכים וחוזרים' באמצע מעשה המצווה, ומפסיקים בכל מעשה ומעשה, בין תפילין של יד תפילין של ראש או מדברים בין ישתבח ליוצר, העצלות אוחזת בהם וחסר להם את היכולת להתגבר על קושי של גמר המעשה, ולכן הם לא יוצאים למלחמה.
לעומת זאת הצדיקים אינם נחים עד שהם גומרים את מעשה המצווה, השיקול של נוחות או עייפות אינם במשוואה כנגד הפסק באמצע המצווה, הם רצים למרחקים ארוכים, בכוח הזריזות הצדיקים עושים מצוות רבות באיכות ובכמות.
פרשת שופטים ומצוותיה מלמדים אותנו להביט במבט ארוך טווח, לא להשיח את הדעת ממשמעות החיים על ידי 'לקיחת שוחד' של הנאות רגעיות, הידיעה מסיפוק גמר המעשה נותנת כח מול רעשי רקע והסחות דעת.
היהדות מלמדת אותנו לא לעשות הנחות לעצמנו ולא לדחות את החלומות שלנו:
"צדק צדק תרדוף" זהו לא רק ציווי על מערכת משפט מתוקנת אלא גם על העולם הפנימי שלנו עם עצמנו. אם יהיה לנו משמעת עצמית חזקה היא תצליח לממש את השאיפות הגדולות והפוטנציאל הטמון בנו.
חודש אלול נותן לנו הזדמנות להוציא מעצמנו יותר, ולכן מצוות התשובה היא על דרך חיים ולאן שייך הרצון שלנו.
התשובה מחנכת אותנו לוותר ולא לעשות הנחות לעצמנו בגלל הנאות רגעיות, העשייה שלנו שווה יותר מכל ההנאות הקטנות, פשוט להיות השופטים והשוטרים של עצמנו.
נכתב על פי משנתו של השפת אמת לפרשת שופטים. (שנים תרל"ז תרמ"ג)
שבת שלום ומבורך.
