ביוזמת בית ההוראה הארצי לעדת תימן ’המאורות’, בימים האחרונים עלו רבני 'המאורות' להחתים את רבותינו מאורי הדור זקני ומנהיגי עדת תימן שליט"א, ועמם עוד עשרות רבני ערים, אבות בתי הדין, דיינים, ראשי ישיבות, רבני קהילות ומורי הוראות מכל רחבי הארץ, על אגרת היסטורית, מרטיטה ומחזקת בעקבות מוראות המלחמה הקשה 'חרבות ברזל' והמערכה הקשה המתחוללת בימים נוראים אלו.
וזה תוכן המכתב שבכותרתו מתנוסס הפסוק "קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ":
לאחינו כל בית ישראל, בכל מקומות מושבותיהם, הע"י: הנה בעוונותינו הרבים משנאינו נשאו ראש ואמרו לכו ונכחידם וגו', ונטפלו באכזריות רבה לאנשים נשים וטף, זקנים עם נערים, ורבים חללים הפילו, ופגעו בהמונים – בגוף ובנפש, והרבה לקחו בשבי, וגם הנעדרים לא ידענו מה היה להם, ואנה אנו באים.
עוד באתר:
ולעת כזאת, חובה עלינו להתחזק באמונת ה' ולדעת כי כל דרכיו משפט, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, וכל אחד יפשפש במעשיו ויבוא חשבון עם עצמו, כי "לב יודע מרת נפשו", להבין בשל מה הסער הגדול הזה ולעשות תשובה, וגם יקבל על עצמו איזה קבלה אשר יחזיק בה בכל מאודו, כדי להרבות זכויותנו ולהחיש ישועתנו.
וכל אחד מחויב להרגיש את צער הציבור ולהשתתף בזה, כי כבר כתב רבינו הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה ה"א) ש"המוציא עצמו מצרתן של הציבור אין לו חלק לעולם הבא". ועוד כתב רבינו הרמב"ם (פ"א מהל' תעניות) וז"ל: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר, על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וכו'. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן, ככתוב, עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות וכו'. עד כאן מדבריו.
והננו קוראים בזה לכלל הציבור די בכל אתר ואתר, לעמוד ולהתחנן על נפשנו באמירת פרק י"ג ופרק פ"ג מתהלים לאחר כל תפלה, וירבו בצדקה – שתשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה. וכן יש להרבות אהבה ואחוה בין אדם לחברו, כי באחדות עם ישראל יש כח וסגולה להכריע אויבינו, כדברי המדרש (ויקרא רבה כו, ב): "דורו של אחאב כולן עובדי עבודת כוכבים היו, ועל ידי שלא היו בהן דילטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין".
ועל הכל, להתחזק בלימוד התורה, ובמיוחד בקביעת עתים לתורה, ובני התורה היקרים יתמידו בלימודם ולא יסתובבו ברחובות, שכן כידוע כאשר "הקול קול יעקב" – אין "הידיים ידי עשו", וחלילה להיפך.
וה' הטוב יכפר בעד, ויראה בעני עמו ישראל, ויקבל ברחמים וברצון את תפלותנו, וישלח רפואה שלמה לכל החולים וישיב בנים לגבולם, וימהר גאולתנו ופדות נפשנו, אכי"ר.
בשולי המכתב הוסיף מרן הגר"פ קורח שליט"א בכתב יד קדשו: "החותמים בכאב לב על צרות הכלל ה"י ומצפים לישועה", וכאן באו חתימותיהם של מרנן ורבנן זקני העדה ומנהיגיה שליט"א: הגר"י טיירי, הגר"ש מחפוד, הגר"א עפג'ין, הגר"פ קורח, הגר"י רצאבי והגר"מ תנעמי. אחריהם: הגר"נ זכריהו, הגר"צ חוברה, הגר"ע יפעי, הגר"ש יצחק הלוי, הגר"ש כהן, הגר"ח מגורי, הגר"ע מנצור, הג"ר שלום צדוק, הג"ר שלמה צדוק, הגר"א שמן והגר"ח שפירא. והבאים אחריהם, עשרות מרבני תימן שהצטרפו לדבריהם המחזקים של מאורי הדור שליט"א.
