מה מוטל עלינו בעת הזאת? \ הרב אריאל שחר

מדוע הקב"ה בחר לתת את הארץ לעם ישראל דווקא בארץ ישראל, מה יש כאן שאין במקום אחר?

בתחילת חומש בראשית יש לנו ציווי מיוחד על החיים ועל דרך החיים: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשומרה" חז"ל פירשו: 'לעובדה במצוות עשה ולשומרה במצוות לא תעשה'
אדם יהודי הוא לא מצבור אוסף דחפים של הישרדות לצרכיו האישיים בלבד, אלא יש בו רצון לעשיית טוב בעולם, כל המעשים שנעשים הם מתוך הרצון הפנימי. השאלה האם אנו יודעים לנווט את הרצון למעשים טובים, והאם אנו מצליחים לאסוף עוד ועוד מצוות.
אם האדם עושה מעשים וטוב בעולם, נבנית לה אישיות בעלת רצון אחיד כזה שמחבר בין כל מעשי האדם לשורש הכל: רצון ה'.
יתירה מכך, האדם נברא להדמות לבוראו, כשם שהקב"ה עסק בבנית חיים לעולם כך גם מצווה האדם, לבנות ולעשות, דבר זה נכתב בפרשתנו 'ששת ימים תעשה מלאכה' ובודאי הכוונה על ציווי מלאכת מצווה ולא על מלאכת חולין שאין לה משמעות.
המדרש רבה מספר כי אברהם אבינו ראה ברכה מיוחדת בארץ ישראל ולכן רצה להשתקע בה.

בראשית רבה:
(לט ח) "אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת.
וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת אמר לו הקב"ה (שם, ז) "לזרעך אתן את הארץ הזאת".
אברהם אבינו ראה אנשי בנין ועשייה, והבין שהמקום משפיע על האנשים ולהפך. מקום שמפיח חיים ועשייה שווה לחיות ולדור בו.
זה ההבדל הפשוט והעמוק בהבנת החיים יהודים לשונאי ישראל: לבנות חיים או להפך.
גם בצוק עיתות המלחמה מצווה האדם לעסוק בתורה ומצוות, שהרגשות והפחד לא ישתקו את הנפש, ואם הנפש כבתה זהו ניצחון של אנשי ארם נהרים ותרבות נחור.
תושבי ארץ ישראל הטבעיים תאווי חשקת החיים. ביהדות שעת הצורך מובילה לעשיה ולפעול בלימוד תורה בחסד, בעזרה וסיוע, במצוות עשה, ובקיום מצוות עשה של יראת שמים בשמירה על ה'לא תעשה'.
דווקא עכשיו צריך להזכר למה אנחנו כאן, ומה תפקידנו כאן, וכך לעורר לעורר רחמי שמים על עם ישראל.

עוד באתר:

תיעוד קפוא

צפו: כך חולצו הישראלים שנתקעו בסופת שלגים

אבי יעקב

ביקור מסוכן

היועץ מספר: "שמעתי את קול חי בסוריה, לא האמנתי"

קובי סגל

ראש הישיבה יצא מוקדם

איצו פלדמן מעיד: "לא זוכר אותו כאוב כל כך"

חיים שער

יוצא דופן

מאזינים לזאנוויל: הרבי שלא תועד מעולם לצד ר' דוב

אליעזר חסיד

נכתב על פי משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס השבת וזה לשונו:
והאדם נברא בדוגמא העליונה כמ"ש בצלמינו כדמותינו ומה שפעל השי"ת בימי בראשית הן דוגמא לפעולת האדם כל ימי עולם דבארם היו אוכלין ושותים ופוחזין א' אברהם הלואי לא יהי' לי חלק בארץ הזאת. ובא"י ראה עסוקין בניכוש ועידור. א' הלואי יהי' חלקי בה. דע"ז היה בריאת האדם.
וזהו עמוד הראשון מג' עמודים שעליהם העולם עומד הגדול שבהם עמוד התורה שכנגד יעקב אע"ה שנקרא שמו ישראל ע"ש הת"ח היוצאים ממנו דאותן נ' עמודים הם הג' עמלים שזכרו בסנהדרין שם ע"פ לעמל יולד. עמל מלאכה ושיחה ותורה.
ובוודאי אין הכוונה במלאכה לל"ט מלאכות הגשמיות במלאכת עו"הז לצרכי האדם דלא יעלה על דעת דע"ז הי' תכלית בריאת אדם בעולם הזה ורק בריאת העכו"ם והעבדים כנענים היו לתכלית זה.
והפשוט לדעתי דהכוונה בעמל מלאכה הינו במעשה מצות בפועל במלאכת ה' וכנ"ל על לעבדה ולשמרה במ"ע ול"ת וזה העמוד גמ"ח שגם עליו העולם עומד במעשה מצות בפועל שעושים בעלי מצות שעתיד הקב"ה לעשות להם צל אצל בעלי תורה כי הם ג"כ מקיימין ומשלימין העולם ע"י עבודת ושמירת המצות בפועל והוא העמוד גמ"ח שכולל כל המצוות.