החידוש של רבקה אמנו \ הרב אפרים אפשטיין

בפרשת השבוע התורה מתארת את תהליך התבגרותם של יעקב ועשו,
"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים".

על שתי המילים הראשונות שפותחות את הפסוק,"ויגדלו הנערים" אומר רש"י,
'כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם,כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה,זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה'.

השאלה היא מדוע חשוב לתורה לשתף אותנו באותו הפרט ?
מה מוסיפה לנו הידיעה ש'כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם' ?

ובכלל.. מדוע מוסיף רש"י בתוך באורו את המשפט, 'ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם' ,
מה נפק"מ לנו אם דקדקו בטיבם,אם לאו ??

ושאלה נוספת,
רבקה,כפי שמספרת התורה ,הולכת לבית מדרשו של שם לשאול מה מתרחש אצלה,
"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה".
ושם עונה לה ברוח הקודש:
" שני גויים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו".
דעי לך ,יש לך תאומים ," ממעיך יפרדו" -הם יפרדו, זה לרשעו וזה לתומו.

ומיד אח"כ," וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה".

מה פשר המילה "והנה" ??
הרי המילה "והנה" משמשת כדי להביע פליאה- דבר חדש שלא היה צפוי.

א"כ מה הפליאה והחידוש שנולדו תאומים?
הרי רק פסוק קודם לכן סיפרה התורה ששם מגלה לרבקה כי יש לה תאומים,ואף פורס בפניה את מה שיקרה עימם בהמשך ההסטוריה ??
מה התחדש לה לרבקה ??

הסיפור מספר ( אינני יודע מה מקורו) ,
כי אלברט איינשטיין בצעירותו לא הצליח להסתדר עם המסגרת ועם המשמעת הנוקשה שנדרשה ממנו
יום אחד הוא קיבל מכתב מהמורה שלו.
המורה ביקש שימסור את המכתב לאמא שלו.
אלברט,לא פתח את המכתב, וחיכה עד שאמא שלו תקבל את המכתב ותספר לו מה כתוב בו.

כשחזר הביתה הוא הגיש לה את המכתב.
אמו של אלברט קראה את המכתב, ופניה התמלאו באושר.
אלברט הנבוך שאל את אמו: “מה כתוב במכתב?”
אמא שלו נתנה לו חיבוק ואמרה לו בקול מאושר: “אינך זקוק לבית הספר! במכתב כתוב שאתה גאון, ואין לך מורים מספיק טובים שיוכלו לחנך אותך בבית הספר, ולכן ניאלץ למצוא לך פתרון אחר להמשך התקדמותך בלימודים.”
אלברט החל ללמוד באופן עצמאי. הוא התקדם ובלימודיו,
כשלימים הוא התפרסם בכל העולם בזכות גילויו המדעיים.

לאחר שנים, אחרי פטירת אמו,הוא החל לעשות סדר בבית הוריו.
לפתע נפלו עיניו על אותו מכתב ישן שהמורה הביא לו כשהיה ילד. הוא פתח את המכתב, והתחיל לקרוא:
“להורי התלמיד אלברט איינשטיין, ברצוני להודיע לכם כי בנכם אלברט אינו ראוי לתפקד כתלמיד בבית הספר, יען כי הוא מתנהג בצורה לא הולמת, בקושי מקשיב בשיעורים, והוא איננו מבין את החומר הנלמד.
אי-לכך אנו מצטערים לבשר לכם כי בנכם סולק מבית הספר לצמיתות, ועליכם למצוא לו מסגרת לימודים אחרת.

רבקה אמנו מחדשת חידוש גדול.

רבקה שומעת משם כי בקרבה נמצאים שני ילדים.
האחד צדיק והאחד רשע.
יש לה את הזמן לחשוב כיצד היא תתמודד.
מול תשובה נחרצת שהיא שומעת משם שמגיעה מרוח הקודש,המצופה הוא שידאגו לילד הצדיק למקום לימוד מתאים,
והרשע…אין כ"כ צורך להשקיע,הרי ממילא מובטח שהוא יהיה רשע.

"וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה"
על המילה "תומים" שנכתבה ב"אלף חסרה"
אומר רש"י שזה משום שהאחד צדיק והאחד רשע.

רבקה מחדשת דבר גדול,חידוש עצום.

"והנה תומים" , אכן שמעתי מרוח הקודש שהאחד רשע ודאי,לכן נכתב " תומים" ב"אלף" חסרה,
אבל כל עוד זה לא קיים בשטח – במציאות,
מבחינתי..חינוכו הוא בדיוק כמו אחיו.
כעת הם ממש תאומים.

היא שולחת את שניהם לאותו חיידר,לאותו מלמד,היא משקיעה את כולה בשניהם.

התורה כותבת את "ויגדלו הנערים…" ללמדנו את חידושה של רבקה.
עד שעשו לא התחיל במעשיו בפועל,הוא קיבל את אותו סיכוי ואת אותה השקעה בדיוק כמו יעקב.

דברי רש"י מדויקים,
'כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם,כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה,זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה'.

כל זמן שהיו קטנים שניהם קיבלו את אותו הסיכוי וההשקעה.

רש"י בדוקא נוקט,
'ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם'.
כי רבקה בדוקא עומדת על כך שלא ידקדקו בהם מה טיבם.
אע"פ שרוח הקודש אומרת את טיבם שהאחד רשע,
כל עוד זה לא ניכר במציאות,תמיד יש סיכוי.

שבת שלום

---

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]