עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים / בצלאל קאהן

מאות אלפים. יהיו שיאמרו שישים ריבוא, ובעברית מדוברת: שש מאות אלף. יהיו שהתקבעו על מספר חצי מליון. אבל זה באמת לא משנה.

מאות אלפים, כן, זה בטוח, עמדו שם בשערייך ירושלים, וזעקו "שמע ישראל", יחד הם שרו "אדון הסליחות" בניגון ספרדי מעורר, יחד, כל שבטי ישראל, כל מי בעם ישראל שהתורה יקרה לו, ניצב שם באחד הרחובות, וזעק יחד עם כל האחרים את קבלת עול מלכות שמים.

הרבה דיברו בשבוע האחרון על "הפגנת מחאה", על "הפגנת המיליון", ושלא יהיו זנבות סוסים ושלא תהיה אלימות. אכן, כל אלה לא היו נכונים ולא רלוונטיים.

עוד באתר:

צפו

הקשר הסמוי מן העין: בין ט"ו בשבט ליום הכיפורים

הרב ברוך רוזנבלום

קרוב לשופט

"כמוני ממש" • האודישן שגרם לטוקר לחבוש שטריימל

המלחינים

צפו בשיעור

האברך בכה בבית החולים; הרגע הקפוא בסיביר חיזק

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

אטימות או אנטישמיות?

בגלל סיגריה: עשרות חרדים נזרקו מהאוטובוס בצומת

גדי פוקס

כל מי שעולם התורה יקר ללבו – היה שם למטרה אחת: להתפלל ולזעוק בפני בורא עולם, שיציל את לומדי התורה מידי הממשלה הרעה הזו, המבקשת לעקור את התורה. כן. לעקור.

שלא יספרו לנו סיפורים ש"לראשונה לימוד התורה מופיע כערך חשוב בחוק", ש"אנחנו דואגים שתתפרנסו כמו שצריך", ש"צריך הרבה חרדים בכלכלה" וש"הגיע הזמן גם ללכת לצבא". די עם משפטי ההתנשאות האלה כלפי הציבור החרדי.

אנחנו, החרדים, יודעים טוב יותר מכל מטיף-בשער מה טוב לנו ומה לא טוב לנו.

על מה טוב לנו – נדון בתוככי המגזר. על מה לא טוב לנו? כל מה שמנסים להנחית ולקבוע לציבור החרדי.
ועל מה שלא טוב לנו, על ההתערבות הבוטה בעולם התורה, על הניסיון לצייר את לומד התורה כעבריין פלילי אם יסרב להתגייס לצבא החילוני של מדינת ישראל. על הניסיון ליצור זן חדש של חרדי, כזה שלומד בישיבה ולובש מדים, זן של חרדים המעורבבים בתרבות הישראלית הקלוקלת. על האטימות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפעם-פעם נהנה להיות "טוב ליהודים". היום, באופן מביש למדי, הפך ל"רע ליהודים", רע ללומדי התורה.

על זה בדיוק יצאנו היום להתפלל ולזעוק.

סיקרתי בשני העשורים האחרונים אין ספור אירועים, עצרות תפילה, לוויות-ענק, שימשתי כדובר העצרת הקודמת נגד בית המשפט העליון לפני 15 שנים, אבל מעמד כזה כמו שנערך היום, לא היה בעבר.

הייתי שם היום במשך שעות ארוכות. העברתי את הקולות בשידור חי בקול חי, וניסיתי לחוש מקרוב את זעקת ההמונים של "ה' הוא האלוקים". ההתרגשות היתה בשיאה. מעמד כזה שיכול להתרחש פעם בעשר או עשרים שנים.

רק חבל שהיו חסרים שם עוד כמה חובשי כיפות, שהעדיפו – משיקולים לא מובנים – שלא להצטרף לעצרת התפילה הזו. אם היינו מאוחדים שם כולם, כולל כולם, אין ספק שהמשיח היה כבר מגיע לשערי ירושלים בשעה 17:40.

הכותב הוא מנהל החדשות ומגיש המהדורה המרכזית בקול חי