אשת המשניות: הרבנית מרת נחמה שטנצל ע"ה

קהל רב ליווה למנוחות את הרבנית החשובה והצדקנית מרת נחמה שטנצל ע"ה, שנפטרה לבית עולמה בליל יום רביעי י' באדר ב', בשנת הפ"ב לחייה, לבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז' שבבני ברק. אשת הגאון רבי שלמה שטנצל זצ"ל, יו"ר ארגון המשנה וההלכה היומית ומחשובי העסקנים בציבור החרדי.

המנוחה נולדה בעיר בוטושאן שברומניה בי"ח בשבט תש"ב, לאביה הגאון רבי משה לינשה זצ"ל – מחשובי הרבנים ברומניה ובחיפה ומי שזכה לקרבתם של גדולי הרבנים והאדמו"רים זיע"א; ולאמה מרת חיה אודל ע"ה – בתו של הגאון רבי חיים דוד סאנט זצ"ל מדייני בוטושאן.

בליל הסדר תש"ד – שלהי מלחמת העולם השנייה, נפגע בית הוריה מההפצצות על העיר. לאחר תום המלחמה החל אביה רבי משה זצ"ל לשמש כר"מ בישיבה בעיר הבירה בוקרשט. החשש מעליית הקומוניזם לשלטון הביא את בני המשפחה יחד עם ראשי הישיבה ותלמידיה למסקנה כי עליהם לעזוב את רומניה ולהתיישב במדינה אחרת. הם החלו במסע נדודים ברחבי אירופה, במהלכה שהו לתקופה קצרה בבודפשט בירת הונגריה, בפראג בירת צ'כוסלובקיה וכן בעיירת הנופש מארינבאד.

עוד באתר:

תיעוד תת קרקעי

דרמה בקניון: הרכב חשמלי עלה באש בחניון

אבי יעקב

כנס ראשי הפרלמנטרים

יו"ר הכנסת שלף סרטון שמוכיח: "מוות לאמריקה ולישראל"

שלום שטיין

רוח סערה עושה דברו

רעידת אדמה בלב ים: גל צונאמי מתקרב לחופי ארה"ב ויפן

אבי יעקב

יד קלה על ההדק

עדויות: "המשיך לירות גם אחרי שזיהה את הפצוע כיהודי"

אבי יעקב

בשנת תש"ז, לאחר תקופת נדודים ארוכה, התיישבו באנטוורפן שבבלגיה, שם החל אביה לעסוק בענייני סת"ם. בשנת תשי"א, לאחר כ-3.5 שנים בבלגיה, החליטו לאחר היוועצות עם הסב הרב סאנט לעלות לארץ ישראל. הם הגיעו לנמל חיפה בחודש סיוון ונלקחו למחנה ד' במחנה העולים "עין שמר" שבסמוך לפרדס חנה. בתקופה זו התקרב אביה אל מרן החזון איש זצוק"ל שאף ביקש ממנו להגיה ולתקן את ספרי הנביאים שבביתו. מאוחר יותר עברו למעברת "אחוזה" שבחיפה, שם שימש אביה כספרא דדיינא בבית הדין הרבני בחיפה. הם השתקעו בשכונת אחוזה, לאחר שהוצע לאביה למלא תפקיד רב ושוחט בשכונה, תפקיד בו שימש משך עשרות בשנים.

בשנת תשכ"ז הקימה את ביתה יחד עם בעלה הגאון רבי שלמה שטנצל זצ"ל, בנו של הגה"צ רבי יונה שטנצל זצ"ל הוגה ומחולל לימודי המשנה היומית וההלכה היומית. לאחר נישואיהם התגוררו מספר שנים בחיפה ובהמשך עברו לשיכון ויז'ניץ בבני ברק. עוד בטרם נישאה שימשה מספר שנים כמורה ומחנכת לבנות ישראל בבית הספר "אחיעזר" בחיפה. גם לאחר נישואיה המשיכה בתפקיד ההוראה עד למעבר מחיפה.

במסירות עצומה עמדה לימין בעלה הדגול בשלל פעולותיו הציבוריות למען הכלל והפרט. במשך כל השנים עשתה ופעלה רבות ונצורות למען הפצת המשנה וההלכה היומית, מאחורי הקלעים ושלא על מנת לקבל פרס.

היוותה בחייה סמל ומופת לעבודת ה' ולקיום מצוות מתוך תמימות, פשטות ונקיות הדעת. שמרה על מסורת אבותיה ומנהגיהם באדיקות ובדבקות והקפידה על קיום ההלכה בדקדוק ובשלמות. תפילותיה הזכות נאמרו בכוונה, כמונה מעות ומתוך הכתב. לא הלכה בגדולות ובנפלאות ממנה ובצניעותה הרבה אהבה ללכת בצידי הדרכים. שלמותה הפנימית ורוגע נפשה היוו עוגן של חוסן ויציבות למשפחתה ולמכריה. הייתה שמחה ומאושרת בחלקה, הסתפקה במועט ולא צרה עינה בהצלחת אחרים. גם בתקופתה האחרונה שבה סבלה ייסורים קשים ומרים, קיבלה על עצמה דין שמיים באהבה ובשמחה וללא תלונות וטרוניות.

מסרה את נפשה לחינוך ילדיה וצאצאיה לתורה וליראת שמיים טהורה וזכתה לראותם הולכים בדרך התורה והמצוות. הותירה אחריה שני בנים ושלוש בנות: חתנה הרב יהודה פוליטנסקי זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים והדרשנים באופקים; חתנה הרב יוחנן סילמן, מראשי ורבני מכון טהרות ובנו של הראב"ד הגאון הגדול רבי יהודה סילמן שליט"א; בנה הרב יונתן שטנצל, מחשובי מגידי השיעורים בקו שיעורי התורה והחסד 'אמר אביי'; בנה הרב ישראל מרדכי שטנצל, מחשובי האברכים בבני ברק; וחתנה הרב ישעיהו המאירי, יו"ר ארגון 'קביעותא – המפעל העולמי ללימוד המשנה וההלכה היומית'.

יושבים שבעה בביתה ברחוב תורת חיים 2 בבני ברק.