מוכרחים להיות מאושרים \ הרב אפרים אפשטיין

האזינו>>>

בשבת נקרא את פרשת פרה.
"זאת חוקת התורה אשר צוה ה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה…"

ידועה הגמרא במסכת קידושין שמביאה את סיפורו של דמא בן נתינה,
"אמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את ר' אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם?
אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו.
בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני: בשמונים ריבוא,
והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו.
לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו.
נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם: יודע אני בכם, שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא".

שכרו של דמא בן נתינה על כך ששמר על כבוד אביו וסרב להעירו משנתו גם בעבור ממון רב היה שנולדה לו פרה אדומה בעדרו ומכרה בממון רב.

השאלה היא,
מדוע הביאו חז"ל לימוד למצות כיבוד אב ואם מדמא בן נתינא שהוא גוי,
מדוע להביא דוגמא מעובד כוכבים ??

ושאלה נוספת,
האם יש משמעות לכך ששכרו של דמא בן נתינה על כיבוד אביו ניתן לו דוקא באמצעות פרה אדומה,
איזו שייכות יש בין מצות כיבוד הורים למצות פרה אדומה ??

את התשובה לשאלות קיבלתי ממישהו שהגיע אלי כשהסיבה הרשמית היא,'דימוי עצמי נמוך'.
כך כולם אמרו לו.
הוא רצה שאעזור לו להגיע למקום טוב יותר עם עצמו.
מה שהתברר במהלך הפגישה היה דיי מפתיע.
הוא לא סבל מדמוי עצמי נמוך,הוא העריך את עצמו,
רק ש…היתה לו אמונת יסוד.
הוא טען -האמין שהחיים חייבים שיהיו רצופים בקשיים ובהכרח גם בסבל
'אם הכל יהיה טוב,אז אין סיבה לקיומי בעולם שהרי כאן זה פרוזדור לעולם הבא וחייב שיהיה קשיים, ככל ויש יותר קשיים זהו סימן שזאת הדרך..' ( ציטוט מהמקור).
הוא חי באמונת יסוד שהקשיים והסבל הם מחויבי המציאות,
הוא חיפש אותם ללא הרף,
וכשמחפשים מוצאים…
הוא כמובן גם ציטט 'לפום צערא אגרא'
נו…והרי המטרה היא השכר,אם כך הצער והסבל הם הדרך.

הוא חיפש את הכישלונות ואת ההרגשות הלא נעימות כדי "לוודא" שהוא בדרך הנכונה.
לא פלא שהוא וסביבתו חשבו שהבעיה היא דימוי עצמי נמוך.

חז"ל מביאים את המעשה עם דמא בן נתינה
דוקא בגלל שהיה עובד כוכבים.
דמא בן נתינה שהיה עובד כוכבים כיבד את אביו רק בגלל שהשכל הישר מורה על כך.
דמא בן נתינה שהיה עובד כוכבים כיבד את אביו רק בגלל שאדם עם לב תקין מבין ורוצה בכך.

קיום המצוות מתקיים בשלמותו עם מערכת רגשית בריאה ותקינה.
מדמא בן נתינא שהיה עובד כוכבים וקיום מצוות הבורא לא היו מתחום עיסוקו, אפשר ללמוד בבהירות שהשכל והלב הולכים יחד עם קיום המצוות.

"אסתכל באוריתא וברא עלמא"
הקב"ה ברא את העולם בדיוק לפי התורה.
אם נאמר בתורה "כבד את אביך ואת אמך",אזי כך נבראה נפשו של האדם כמכוונת לציווי זה.
השלמות הנפשית – ההרגשות הבריאות הולכות יד ביד עם קיום המצוות.
מאמץ ועמל אינם קשורים להרגשות שליליות,ההפך הוא הנכון.

ועדיין…
דמא בן נתינה קיים כיבוד אב משום שכך הורה לו הלב
הוא לא הבין שהלב מורה לו כך משום שהוא – הלב,תוואיו נבראו לאחר שבתורה כבר הופיע מצות כיבוד אב – "אסתכל באורייתא וברא עלמא"

וכאן בדיוק נכנסת מצות פרה אדומה.
על מצות פרה אדומה נאמר "זאת חקת התורה".
טעמה לא נמסר – 'חוק'.
הבנת השכל,הלב ,לא נמסרה במצוה זו.
אלא,לעשות רק כי כך ציווה בורא עולם.
ללמדנו כי לא ההרגש מחייב את המצוה,
מקיימים את המצוות כי כך ציווה בורא עולם.
אנחנו לא מצווים בכיבוד אב ואם משום שזה הגיוני ומתאים עם הלב,
אלא זה הגיוני ומתאים עם הלב משום שכך ציווה בורא עולם.
האדם ,תוואיו הנפשיים נבראו לפי המצוות.
'זאת חוקת התורה" -התורה כולה,
הכלל הזה תקף לכל המצוות.

מכיבוד אב ואם של דמא בן נתינא נלמד כי קיום המצוות הולך שזור יחד עם הרגשות בריאות-
ומהפרה האדומה באותו מעשה נבין כי מקור ההרגשות הבריאות הם קיום המצוות.

אנחנו מוכרחים להיות שמחים ומאושרים.
אנחנו מוכרחים לחפש ולמצוא את ההרגשות הבריאות
כי כך רוצה בורא עולם.

---

להערות והארות אפשר במייל
[email protected]