ידידיה מאיר חוזר להיסטוריה של מסדרון נצרים

מסדרון נצרים, המאפשר לצה"ל יכולת לבצע פעולות בצפון רצועת עזה, מהווה כעת נקודת מחלוקת, כאשר בארגון הטרור חמאס דורשים נסיגה של ישראל ממנו במסגרת עסקה. מסתבר, כי ישראל כבר נסוגה ממנו בעבר, והמחיר? יקר מאוד.

התעוררות

ב' בתמוז תשפ"ד, 08/07/24 08:30

א+

א-

חרבות ברזל

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות במשא ומתן להסכם לשחרור החטופים, כותב שחר קליימן ב'ישראל היום', היא מסדרון נצרים. מדובר בציר שצה"ל פתח במהלך המלחמה ברצועת עזה, הוא מגיע לרוחב של יותר מארבעה קילומטרים. הפרוזדור מתחיל מכיוון מעבר קרני במזרח וממשיך עד חוף הים. ארגון הטרור חמאס דורש בין היתר נסיגה מהמסדרון. בישראל שואפים לשמור עליו.

מה בעצם תפקידו של המסדרון הזה? מסדרון נצרים מאפשר לצה"ל לצאת לפשיטות בעיר עזה מצפון, ובמחנות המרכז מדרום. מדובר בציר קריטי לשלב השלישי של המלחמה, שבו ישראל תוקפת את מוקדי השליטה של החמאס שבהם הוא מנסה לשקם את היכולות הצבאיות שלו. פשיטות כאלה נעשות בשבועות האחרונים במחנה נוסייראת ובשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה.

עבור חמאס, מדובר קודם כל באובדן שטח. כ-38 קילומטר רבוע, שמצטרפים למרחב הביטחון שסמוך לגבול רצועת עזה ישראל. אחד מחיצי הביקורת המרכזיים שמותחים פלסטינים על חמאס, זה שהוא גרם דה פקטו לכך שישראל השתלטה על שטחים ברצועת עזה מחדש אחרי שנסוגה מהם בהתנתקות ב-2005. אבל חשוב מכך, כותב שחר קליימן, מסדרון נצרים מונע מעבר מדרום רצועת עזה לצפונה ובכך מבודד את האזור הזה. המשמעות היא שחמאס לא יכול לשלוח לאזור חוליות שתגברו את המחבלים ששרדו. בכך למעשה נמנע ממנו לשקם את היכולות שלו בצורה מהירה יותר.

למסדרון נצרים יש היסטוריה ארוכה שמגיעה עד מלחמת ששת הימים, אז ישראל השתלטה עליו לראשונה. מאז, ועד תוכנית ההתנתקות, ישראל שלטה במסדרון, שבו הוקם גם היישוב נצרים. במקום חיו עשרות משפחות שפונו במהלך התוכנית. במבצע עופרת יצוקה צה"ל שוב השתלט על המסדרון, ושוב נסוג ממנו עם סיום המלחמה.

המסדרון ידע גם פיגועים קשים לאורך השנים. באוקטובר 2003 חדר מחבל לבסיס נצרים, השליך רימונים וירה לכל הכיוונים. בפיגוע נהרגו שלושה חיילים, סמל עדי אוסמן, סמלת ראשונה שרית שניאור סניור, וסמל ראשון אלון אברהמי, השם יקום דמם. שנה וחצי לפני כן, התרחשו שלושה פיגועים בחודש אחד. מחבל הרג את החייל קובי איכלבוים הי"ד, בפיגוע בכניסה לישוב נצרים. חמישה ימים אחר כך, נהרגו שלושה חיילי שריון, רותם שני, מתן בידרמן ואלה כבישי השם יקום דמם. טנק שבו נסעו, עלה על מטען גחון, ובאותה שנה, כמה ימים אחר כך, הכל בחודש אחד, נרצחו על ידי מחבל פלסטיני בתוך היישוב, מיכאל אורלנסקי וטוביה ויזנר, השם יקום דמם.

שמונה שנים לפני כן, אירע פיגוע קשה בצומת נצרים, במרכז המסדרון. בנובמבר תשעים וארבע, מחבל מתאבד של הג'יהאד האיסלאמי רכב על אופניים ופוצץ את עצמו ליד עמדה צבאית. בפיגוע נהרגו שלושה קציני צה"ל, סרן דרור אלעד, סרן חזי ספיר וסגן יותם רהט, השם יקום דמם. וטוב שמזכיר שחר קליימן את כל השמות האלה של החיילים, של האזרחים שנרצחו, שנפלו באזור המדמם הזה. אבל לצערנו אנחנו רואים שכשאנחנו לא נמצאים שם המחיר כבד הרבה יותר.

המחיר ששילמנו, לצערנו, בשמחה תורה, והמחיר שאנחנו עלולים חלילה לשלם, אם שוב נצא מציר נצרים, הוא גבוה מאוד. לציר יש חשיבות אסטרטגית להגנה על ביטחון מדינת ישראל, לא רק על היישוב נצרים, שגורש משם, אלא על עוטף עזה, על כפר עזה, על בארי. איך הם יחזרו לשם כשצה"ל לא יישב בנצרים?

תגובות