קמלה האריס, הלנו או לצרינו? | ניתוח

ההודעה הדרמטית מהלילה של נשיא ארה"ב ה-46 על פרישתו מהמירוץ לנשיאות, לא הפתיעה בגלל הדיבור על הנושא בשבועות האחרונים, בפרט מאז העימות הכושל לנשיאות, אבל היא עדיין השאירה רבים פעורי פה בגלל הצעד ההיסטורי-דרמטי הזה.

עד לפני שבועיים היו אשתו ובנו – שני האנשים שהוא סומך עליהם יותר מכל נחרצים בדעתם שעליו לרוץ עד הסוף, אבל סרטוני הבלבול המפורסמים שלו שהמשיכו לזלוג כל העת, חרצו את גורלו.

עם פרישתו של ביידן נכנסת המפלגה הדמוקרטית שאליה הוא משתייך לסחרור. כמה שמות מרצדים ברקע זה כמה שבועות כאופציה אפשרית להחלפתו ובהם הילארי קלינטון ומישל אובמה – רעייתו של הנשיא ה-44 ברק חוסיין אובמה, אבל בשל העובדה שהללו פגעו אנושות בביידן בכך שהכריחו אותו מאחורי הקלעים לפרוש ועשו הכל כדי לגרום לו לרדת מהמירוץ, הוא פגוע מהם אנושות והחליט שלא לתת להם את הבכורה.

במקום זאת הוא בחר בסגניתו קמלה האריס כמי שתהיה המתמודדת הראויה ביותר במירוץ לנשיאות, וזאת בין היתר בשל ההתנהגות הממלכתית שלה בתקופה האחרונה שלא חתרה תחתיו.

לפרישתו של ביידן יש השלכות רבות מאוד. ראשית, יש לה השלכה מיידית לפגישתו עם ראש הממשלה נתניהו ביום שלישי השבוע. כעת הפגישה הזו מוטלת בספק, אבל גם אם תתקיים היא תהיה שונה: נתניהו לא ינהג בכבוד כלפי ביידן כנשיא מכהן עם שיניים וכמי שאולי היה אמור להיות הנשיא הבא; הוא יתייחס אליו כנשיא לשעבר, ולכן צפוי שיעמוד יותר בתוקף על עניינים הקשורים לישראל.

לפרישתו של ביידן יש גם השלכות על ישראל מהבחינה של סיכויי הניצחון של טראמפ. אם הלה היה אמור לפי כל הסקרים האחרונים להכות שוק על ירך את ביידן, כעת הניצחון יהיה מורכב יותר. לכן, נתניהו לא יוכל לחבק את טראמפ חיבוק דב ועדיין יזהר בכבודם של הדמוקרטים, כמי שניצחונם אולי יכול להתרחש.

ובאשר להאריס עצמה, אודה על האמת, למרות כמה אמירות שלה על ישראל בהקשר למלחמה בעזה שלא היו נעימות לאוזניים ישראליות, היא עדיין הפתיעה לטובה. כשנבחרה, היו מי שמיהרו לספר שנאכל ממנה הרבה צרות אבל בפועל זה לא קרה. היא היתה סגנית נשיא שהתחבאה מאחרי סינרו של ביידן ולא הבליטה את דעותיה, בין היתר כדי לא להיכנס לשדות מוקשים מסוכנים.

נכון, כאמור, היו לה כמה אמירות על כך שישראל צריכה לנהוג בעזה ביתר זהירות, אבל אין בכיר דמוקרטי אחד שלא דיבר כך, ואין מנהיג מדינה מערבי שאף הוא לא דיבר כך. היא לא יכלה להיות צדיקה בסדום.

לא זו אף זו, האריס היתה מתונה מאוד בהשוואה לתקופה שבה ג'ו ביידן עצמו היה סגן נשיא. זה היה בתקופת שלטונו של אובמה, ואני זוכר היטב את אותם ימים קשים. ככתב, הייתי מסקר לא פעם את דבריו הנוקשים כלפי ישראל, כולל דברים קשים שאמר בזמן מבצע 'צוק איתן' בעזה לפני עשור, וכולל סערות שיזם כאשר ישראל בחרה לבנות ביישובים ביהודה ושומרון.

האריס עצמה, אם תבחר תהיה לנשיאה הראשונה שהיא בתם של מהגרים. היא נולדה לפני כ-60 שנה כבתם הבכורה של זוג מהגרים מהודו ומג'מייקה. היא בלטה כתובעת פלילית נוקשה ומוצלחת וברבות הימים, אחרי שנים של עבודה קשה אף הפכה לתובעת הכללית של מדינת קליפורניה – המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב.

סגנית הנשיא נחשבה במשך שנים כפרו-ישראלית וזאת אחרי שעבדה באופן צמוד עם הקהילה היהודית בארה"ב, אותה הכירה מקליפורניה ולפני כשנה, בנאום של השגרירות הישראלית לציון 75 שנים למדינה ציינה בגאווה שבתור ילדה אספה כסף ב"קופה כחולה קטנה" כדי לעזור לישראל הצעירה לעמוד על רגליה.

למרות זאת היא ביקרה את ישראל בשנים האחרונות על רקע הבניה בהתיישבות, אבל גורמים בקהילה היהודית בארה"ב אומרים שהיא עשתה זאת בגלל שזה היה הטון של הממשל. "זה לא נעשה משנאה כמו אצל אובמה, או כמו אצל הפרוגרסיבים במפלגתה" הם אומרים.

אם תרצו, האריס היא דמוקרטית קלאסית: היא משתייכת למפלגה שנחשבת למפלגת העבודה האמריקאית, ומשכך היא יצאה חוצץ נגד החרמת ישראל ונגד ה-BDS, אך במקביל היא תומכת בפתרון "שתי המדינות".

דוגמא לעובדה שהאריס אינה שונאת יהודים ניתן לראות בכך שהיא לא מסתירה את העובדה שהיא נשואה ליהודי בשם דאגלס קרייג אמהוף. למרות שילדיהם גויים, בעלה מנסה להתנהג כיהודי ומקיים כמה מצוות בפומבי ובגאווה.

לסיכום, שני הנשיאים הדמוקרטיים האחרונים – ברק חוסיין אובמה וג'ו ביידן היו הנשיאים בעלי המעשים האנטי-ישראליים הבוטים ביותר בעשרות השנים האחרונות. הם דיברו גבוהה גבוהה על אהבת מדינת היהודים, אבל זו "אהבה" שמזכירה את זו של המטורללים מ"שלום עכשיו". האריס, כך נראה, תהיה יותר רכה ומכילה לישראל, אם תבחר.

עוד בהקשר זה, ולסיום, אי אפשר שלא לראות את אצבע האלוקים שיש בסיפור ההתפטרות של ביידן. האיש שכפה את ישראל להיכנע לחמאס וכתוצאה מכך, לא נעים לומר, דם יהודי נמצא על ידיו, מצא עצמו עוזב את הזירה בלית ברירה, מושפל ומובס.