במאמר זה הנני מתכוין לפנות לצבור היראים שלא לחשוש ולהימנע מלהגיע למירון בל"ג בעומר. כל העוסקים בנושא העלייה למירון והכשרת אתר הרשב"י עצמו וסביבותיו עשו את הכל על מנת להקל על הציבור אשר חפץ לעלות מירונה שיוכל להגיע למקום קדוש זה בביטחה ובשלום, ויחזור לשלום עם כל הישועות.
כאשר אני מעלעל בכתבי אבי מורי החסיד המפורסם מוה"ר שלמה זלמן ז"ל אשר היה קשור בכל נימי נפשו לרשב"י ותורתו, והיה מתלמידי ישיבת "שער השמים" ללומדי הקבלה, וקורא באיזה תלאות ועמל וטורח הדרך בנסיעה למירון בשנת תש"י, כפי שמתאר עלי גליון זכרונותיו: "יצאנו בהמון חוגג במשאית של חיים אטיק מרחוב שערי פינה. בכניסה למאה שערים העמיסו את ספסלי בית המדרש דקרלין, כאשר הספסל האמצעי משענתו היה גב חבירו, וכך נסענו במשך 8 שעות עד הגיענו לעיר הקודש צפת, ונאלצנו ללכת רגלי עד למירון כי לא היה אמצעי תחבורה. הלכנו בשירה וריקודים עד הגיענו למקום הקדוש והנורא ציון הק' דרשב"י זי"ע ובנו רבי אלעזר ונכדו ר' יוסי זי"ע, כדאיתא בפרק "השוכר את הפועלים" עיי"ש, נחמץ לבנו כאשר במעלה ההר התקבצו בריקוד תערובת רח"ל ונעשה נס והקב"ה הוריד גשם חזק כאבני אלגביש והם כולם ברחו לנפשם ועזבו את המקום והיתה לנו הרווחה".
"היינו ערים כל הלילה ולא ראינו שינה בעינינו כדאיתא במסכת סוכה על שמחת בית השואבה, ושמחים בשמחת הרשב"י בחצר הקודש".
עוד באתר:
"ובקודש פנימה בכיות וזעקות תחנונים, כל אחד פורק מועקות לבו. והיו נוכחים האחים הק' מרן ה'אמרי חיים' ואחיו מרן ה'מקור ברוך', מרן ה'ישועות משה' ועוד צדיקים וחסידים אנשי מעשה. וכולם רוקדים וצוהלים לכבוד התנא האלוקי רשב"י".
אבי מציין שבכפר מירון התגוררו אז כ-40 יהודים בבתים קטנים, כך שלא היה מקום לקלוט אורחים. והגיעו במשך ל"ג בעומר יהודים ממרוקו, בגדד ומארצות המערב.
כידוע ה'בן איש חי' זי"ע הגיע מעיראק למירון וחיבר את הזמר "ואמרתם כה לחי".
ותלמיד ה'אור החיים' מתאר את עליית ה'אור החיים' למירון, כאשר בא רכוב על חמור, וכשהגיע לתחתית ההר ירד מחמורו ועלה על ארבע וגעה כל הדרך בבכיה נוראה. וכן במשך כל הדורות ראינו ושמענו מזקני תלמיד חכמים יראים ושלמים אנשי מעשה וחסידים על בואם למירון, כאשר עמל הדרך והשהות במקום הק' פחות נעימים…
וסיפורי צדיקים לאין ספור על העליה למירון הם שהביאו לכך שאבי ז"ל נסע כבר בשנת תרצ"ד – לפני 80 שנה בדיוק – למירון, כפי שמצאתי בגנזיו תמונה נדירה מהשנה הנ"ל עם תלמידי מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל בחצרה קודש במירון.
ובשנת תרצ"ה הגיעו למירון בני הסב"ק זי"ע מויז'ניצא, מרנן האדמורי"ם ה'אמרי חיים' ה'דמשק אליעזר', ה'מקור ברוך', הרה"ק מוה"ר אלתר מבורשא הי"ד ועוד, ומאז מידי שנה הגיע אבי ז"ל במסירות נפש למירון, פרט לשנת תש"ח ימי מלחמת השחרור, כשהדרך היתה בחזקת סכנת נפשות ממש.
אבי ז"ל מתאר את מירון בשנת תשי"ג כאשר נהג המשאית תעה בדרך חזרה ממירון לכיוון ג'נין שהיתה בשטח ממלכת ירדן. כמובן שהנוסעים הוכרזו כשבויים לאחר שפלשו לשטח ירדן. הם נחקרו, וזכורני שבבוקר הודיעו בחדשות על המקרה, ומייד הרה"צ ר' מנדל גפנר זצ"ל ארגן מניינים לאמירת תהלים בשטיבלאך של מאה שערים. דמעות נשפכו כמים בתחינה לראות את השבויים חוזרים לבתיהם בשלום.
ואני לא אשכח לעולם את המחזה המרעיד לבבות כאשר נשים צדקניות אשר בעליהן או קרוביהן היו בשבי, פתחו את ארון הקודש בביהכנ"ס "ישועות יעקב" וזעקתן עלתה עד שמי רום. ואכן מאוחר בלילה שוחררו כולם בזכות התנא האלוקי אשר אודותיו משוררים "והציל את הלחוצים".
כל זה כתבתי ע"מ שהצבור יחוש ולו במעט עד כמה היה הקושי להגיע להילולא דרשב"י, ואעפ"כ לא נמנעו מלעלות לציון הקדוש.
היום אכשר דרא ב"ה, ונסללו דרכים מיוחדות ל"מהדרין", ובשנה זו נסלל גם גשר עילי ל"מהדרין" מעל הכביש הצמוד לשערי מירון. הושקעו מליונים בריבוד כבישים ומגרשים על מנת להקל על העולים מירונה.
בימים האחרונים עלתה סוגיית התחבורה למירון בראש הכותרות. כולנו בטראומה מקריסת התחבורה בשנה שעברה. ומי עוד כמוני, אשר הייתי נוכח באירוע הטראומטי הזה וחוויתי את המצוקה הנוראה של הציבור המשווע לא רק לאוטובוס שיסיעו למחוז חפצו, אלא למעט צל ומים ביום חם ולוהט זה. ובגלל זה החליטו השנה לעשות שינוי תחבורתי, ובמרכזו לא להתיר לרכבים פרטיים להגיע לאיזור, שכן לא יתכן ש-20% מהעולים מירונה ברכבים פרטיים יתפסו 80% מהשטח. הפתרון או הנסיון בכיוון זה הוא בבחינת הכרח בל יגונה, ובמקום זה לתגבר ולעודד את הנסיעה באוטובוסים + שאטלים.
מה עוד שכיום התחבורה הציבורית תהיה קשורה למוקד התנועה של משטרת ישראל ומשרד התחבורה באמצעות אמצעים טכנולוגיים כ- GPS ו'ווייז', ובהתאם לדיווחים און ליין ינתבו את התחבורה הציבורית כבר ממקום המוצא של כל אחד מהאוטובוסים, כך שישי לקוות שבעזה"י מי שיגיע בדרך זו יגיע במהירות האפשרית למחוז חפצו.
ולפיכך אין מקום להפחיד את הציבור ולהביא לכך שח"ו יימנע זה מלהגיע לציון הקדוש.
וכבר אמר הרה"ק מוהר"ש מזוויעהל זי"ע ש"מי שמגיע למירון סימן שרבי שמעון הזמינו". כדאי איפוא להיות מהמוזמנים להילולא דרשב"י.
אני קורא לכל מי שחפצה נפשו, להגיע למירון בשלוה בעז"ה. ו"כדאי רבי שמעון לסמוך עליו"…
