"חבלי לידה"

"כאבי גדילה": סיוון רהב מאיר מדברת על ההפגנות

"כשילד בוכה כל הלילה כי השן בוקעת, אז עדיף לקטוע את התהליך ושהשן לא תבקע? אנחנו מבררים את הדברים הכי יסודיים"

יונת קפלן

כ"ד בתמוז תשפ"ד, 30/07/24 13:39 עודכן: 13:43

א+

א-

סיוון רהב מאיר

הרמטכ"ל בבית ליד, אמש | קרדיט: דובר צה"ל

"בשבת האחרונה", מספרת סיוון רהב מאיר, "בשכונת שערי חסד, פגשתי משלחת בשם 'שלהבת', משלחת של רווקות אמריקאיות, מבוגרות, שבאו לארץ רגע להתנקות מכל הבלאגן, מהשידוכים, מכאבי הראש, לשבועיים בארץ הקודש. אני חושבת שהגיל ההתחלתי שם הוא לקראת 30, ויש גם יותר. הן לא באו עכשיו לשתול עצים בעוטף, אולי על הדרך הם עושות גם קצת התנדבויות, אבל הן באו רגע לצאת מבין המצרים הזה, ואיכשהו ראיתי, דיברתי איתן, על מה שנקרא חבלי משיח, חבלי לידה, בעזרת השם כולן רוצות לזכות לחבלי לידה, שלמרות שזה כואב ולוחץ, בסוף יוצא משהו מופלא".

"מה שראינו אתמול, ההפגנות, ישראלים נגד ישראלים, כשסינוואר עושה לייק, זה כואב, זה לוחץ, אבל אנחנו מבררים את הדברים הכי יסודיים. אי אפשר להמשיך עם המערכות הקיימות כשחצי עם מרגיש מתוסכל. וגם הצד השני מרגיש גם הוא ככה חנוק. מי אנחנו? למה חזרנו לכאן? מי האויב? מה עושים? זה לא נעים, אבל אנחנו מציפים בעיות. אקטיביזם שיפוטי, זאת שאלה. כמו שרווקות מבוגרת זאת שאלה".

"את יודעת מה, אני לא אקרא לזה צירי לידה אלא כאבי גדילה. כאבי גדילה זה דווקא כששן בוקעת, שילד בוכה כל הלילה כי השן בוקעת, אז עדיף לקטוע את התהליך ושהשן לא תבקע? או כשילד מתחיל ללכת והוא כל הזמן נופל, אז נגיד לו עזוב, אל תלך, תמשיך לזחול? שלא לדבר על הגמילה מחיתולים, אז ברור שאנחנו צומחים למשהו יותר גדול, ותמיד צריך לזכור שיש לנו עוגנים יציבים".

האזינו לראיון המלא מתוך 'הבמה שלך' עם יונת קפלן:

תגובות