בשורה כואבת השבוע בחסידות באיאן עם הסתלקותו של אהרל'ה ברים, מלחין גדול שהיה שמח ומשמח את הסובבים אותו תדיר. אחיינו, מוטה ברים פיזם בשידור חי ניגון מרגש שהלחין דודו ואמר: "אין מי שלא עלה לו עכשיו מירון לראש. זה לא רק מירון, זה סיפור חייו, השיר הזה סיפור חייו. הוא מגלם בתוכו את הכל. זה זכות ענקית שאדם זכה להביא כזאת יצירה לעולם. כל אדם שנזכר או ששר את השיר הזה, נזכר בו וזה מעלה אותו למקומות נשגבים".
"אני גדלתי איתו מילדות", מספר מוטה, "אנחנו בערך באותו גיל למרות שהוא דוד שלי. למדנו באותו חיידר ובאותה הכיתה. אנחנו לאותו גיל. אני חושב שאין הרבה אנשים בעולם שאני מכיר שחיו בייסורים כמו שהוא חי. הוא היה חתיכת ייסורים. אף על פםי כן תמיד היה שמח והשתדל לשמח כמה שיכל".
"כשהיית בשיחה איתו, ראית כמה שהאדם הזה מיוסר. אדם שלא זוכה לילדים או אדם שנמצא בצרה, התגובות של הסביבה גם הן חלק מהייסורים, יש אנשים שנבהלים ונרתעים, שאנשים לא ניגשים. הוא כל כך רצה ילדים, הוא מאוד אהב ילדים ואימץ שתי בנות והביא אותן לחופה. עד יומו האחרון האמין שיביא ילדים לעולם".
עוד באתר:
הוא מפזם קטע נוסף מלחניו המיוחדים של אהרל'ה ואומר: "חלק גדול מהלחנים יצאו ממש מתוך הייסורים, הניגון הזה הוא בעצם בכי שהתפרץ לו באמצע הלחן.זה לחן שמושר כל שנה, לא רק בהדלקה".
סיפור מיוחד הוא מספר על שותפותו של האדמו"ר מבאיאן בלחן של אהרל'ה: "באחת הפעמים שנכנס לרב'ה, אמר לו הרב'ה: 'היה לי חלל שהלחן שלך מילא לי'. גם באחת הפעמים שהאדמו"ר שלח אותו לסוג של טיפול, שלאחריו אהרל'ה התרפא ויצא לו הלחן הזה - הרב'ה ממש היה מעורב בהלחנת השיר של דודי".
"בכל שמחה הוא ממש נתן תחושה שזה שמחה שלו, דאג לשמח את כולם על אף כל הייסורים שעבר. היה שוכח לגמרי מעצמו הייתה לו גדלות נפש אמיתית. כפי שאמרנו לו היו לו ילדים והלחנים שלו הם הצאצאים שלו - מי שיכול, נפיץ כדי שעוד אנשים יזכו להתרומם מהלחנים המופלאים שלו".
האזינו לדבריו מתוך התוכנית 'חדשות אנ"ש עם נתי קאליש:
