
כתב 'קול חי', שלמה ריזל, חשף את שעבר עליו ועל בני משפחתו ביום שמחת תורה בעיר אופקים, בה התארח בחג. התיאורים מצמררים ומחזירים אחורה, אל הסיפורים מתחילת המלחמה הנוראה. "בכל ערב שבת אני נוהג לכבות את הטלפון לגמרי, באופן קבוע. באותו ערב שבת של שמחת תורה, הייתה לי שיחה דקות לפני כניסת השבת ויצא שלא כיביתי את הטלפון", פותח ריזל את השתלשלות העניינים.
"כמו רבים מעם ישראל, התעוררנו ב-6:30 לאזעקות בלתי פוסקות ופיצוצים נוראיים. ארבעים וחמש דקות לא יצאנו מהממ"ד בכלל. לאחריהן, חשבתי לחזור לישון כשלפתע הטלפון מצלצל. על הקו היה אחי מנדי שגר בשדרות, בהתחלה לא חשבתי לענות, אך כשהבנתי שכנראה קרה משהו, עניתי".
עוד באתר:
"אחי מנדי אמר לי "יש מחבלים אצלכם באופקים, אל תצאו מהבית". אז החלו רגעי האימה והפחד", הוא מספר. "היינו 30 נפשות בבית קרקע בלי סורגים. ההרגשה הייתה שעוד רגע הקוזאקים פורצים אלינו הביתה כמו בסיפורי הפוגרומים כנגד היהודים".

התיאורים נשמעים כלקוחים מסיפור בדיוני אי שם בשנות העשרים, אך הם קרו באמת, כאן בתוך שטח ישראל: "אני וגיסי קפצנו דרך החלון, שלא יראו אותנו יוצאים מהדלת הראשית, והבאנו שני פלטות של בנייה קלה בשביל לסגור את החלון המרכזי, השענו עליהן ספות ורהיטים ונעמדנו משני צידי החלון עם אתי חפירה למקרה שיכנסו מחבלים לתוך הבית".
"מי שהיה צריך לשירותים, שנמצאים בצידו השני של הבית, נאלץ לזחול לשם על ארבע, ובשקט מוחלט כדי שלא ישמעו או יראו אותו מבחוץ. ככה היינו עד יום שלישי, כשאני נזכר בזה – זה פשוט היה מפחיד".
את ההקפות של שמחת תורה, הוא מספר כי "לקחנו בובה של ספר תורה ורקדנו איתה בחושך ובשקט מוחלט, כך עשינו הקפות".
נציין כי בטבח הנוראי נרצחו 27 תושבים מהעיר ועוד 6 שוטרים נהרגו, וזאת בנוסף לתושבי העיר שנהרגו במקומות אחרים בעוטף עזה.

האזינו לתיאורים המצמררים מתוך התוכנית 'מדברים בין הזמנים' עם יענקלה פרידמן: