מדוע השמחה כה חשובה ביהדות? \ הרב אריאל שחר

העונשים שניתנו בתורה הם על כך ש"לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב", ומידה טובה מרובה כפי שאמר האר"י הקדוש על עצמו כי זכה לכל המעלות להם זכה בזכות השמחה בקיום המצווה, מדוע מצוות השמחה כה משמעותית ויש לה מקום ונופך בכל מעשה  בלימוד התורה ובקיום המצוות?

כהן גדול איננו יושב שבעה לאחר פטירת קרוביו אפילו לא על הוריו מהסיבה הפשוטה, הכהן גדול כבר נפרד ו"נפטר" מקרוביו כאשר קבל על עצמו את קדושת הכהונה והמקדש, עוד בטרם שהם 'נפטרו' ממנו, כך כאשר הכהן מקבל את תפקיד הכהן הגדול מאחיו הרי הוא מתנתק מהעולם הזה, וחי רק את חיי המקדש.

כפי דיני הכהן גדול כך גם יצחק אבינו התנתק מהעולה הזה וחי את חיי העולם הבא, מסיבה זו יצחק אבינו נקרא כך על שם הצחוק ואנו שאמרה שרה "צחוק עשה לי אלוקים", יצחק אבינו אמנם חי בעולם הזה אך בעלותו על קרנות המזבח לרצות לקרבן לפני ה', הוא ניתק מהעולם הזה ונחשב כמי שחי בחיי העולם הבא.

עוד באתר:

מחשבה מחודשת

"הנס היומי בבני ברק - והטעות שכולנו עושים"

ישראל מאיר

תיעוד צבעוני

תקיפה מהאוויר: כך חוסלה החוליה שאיימה על כוחות צה"ל

קובי פינקלר

אזהרה חמורה

"סכנת חיים המונית": בעירייה זועמים על אלפי הסקרנים

אבי מימרן

צפו

סרטון משעשע: כשהגנרל האיראני שולף את נשק יום הדין

פנחס בן זיו

מסיבה זו אנו אומרים בתפילותינו כי שתעמוד לנו זכות עקידת יצחק "כאילו אפרו צבור ומונח על גבי המזבח" מפני שלפי כח הרצון שלו ושל אברהם אבינו, יצחק אבינו אכן הקריב את חייו.

זהו גם שורש השם יצחק, מלשון 'מחיצה' הבדלה והפרדה, יצחק אבינו כבר לא חיי בעולם הזה אלא בעולם הבא, מפני שיצחק אבינו 'עבר' את ה'מחיצה' שיש בין עולם הזה לבין העולם הבא,  ושמו מסמל זאת, כך למרות שגופו היה כאן בעולם הזה, בעלותו על המזבח ניתק יצחק אבינו משייכות לעולם הזה ועבר לחיי העולם הבא גם בחיי חיותו בעולם הגשמי, ועל כן נקרא שמו יצחק על שם שיצחק אבינו עבר ועקף את ה'מחיצה' בין העולם הבא לעולם הזה על ידי ה'צחוק'.

השחוק והשמחה מוצאים את האדם מהעולם הזה ומחברים אותו לעולם הבא, לעולם הרוחני שלו,  לחיבור לעצמו אל הנפש הרוחנית שלו, כמו הכהן גדול שנכנס לבית המקדש ומתנתק מהעולם הזה בחייו, כך כח השמחה האור והשחוק מוצאים את האדם מחשכת החומר ומעצבות וצער של רצונות העולם הזה שאינם מגיעים על סיפוקם.

עבודת חודש אדר "להרבות בשמחה" מחברת אותנו אל עצמנו הרוחני, אל מה שמעבר למציאות המצומצמת והמגבילה את חדרי רוח, את החיבור לעולם הבא למה שניתן להרגיש ולראות בעיני הרוח ולא בעיני בשר ודם, השמחה כפי הכהונה, נותנת לאדם את היכולת להתנתק מגסות החמור מצד אחד, ולהתחבר לעולם הבא מצד שני, אם יש מי שמרגיש חסום ומוגבל או לא מחובר לעולם הרוחני שלו, הרי שעליו לחשוב כיצד לצאת מהצמצום וכיצד מדת השמחה תאחז בו, לעומתו אדם שהשמחה שוכנת בו דעתו מתרחבת עליו, החיבור ויצרת הקשר עם העולם הבא היא זאת שיוצרת שלמות רוחנית של הנפש היהודית.

חודש טוב ומבורך!