לך תבקש ממנו ברכה…
ממי?
מהזקן שם בפינה עם קופת הצדקה..
עוד באתר:
באמת?
מה כבר הוא יכול לומר? אתה בטוח שזה בסדר?
שיחה זו התנהלה לה בצהרו של יום קייצי ברחבת הכותל המערבי, המושך אליו מדי יום יהודים מכל גווני הקשת לתפילה ושפיכת צקון לחשם לפני רבון העולמים, וגם כאלה שאינם יהודים מכל רחבי הגלובוס..
דודי ומוטי שני תלמידי ישיבה צעירים המגיעים מרקעים שונים, זה ממשפחה מרוקאית שורשית, וזה ממשפחה ליטאית "צ'למרית" טיפוסית, אך גילגלה ההשגחה העליונה ושניהם בישיבה הפכו לחברים טובים…
"תלך להתברך, נוווווווו, מה אכפת לך? סנט דודי במוטי חברו..
"טוב נווו, אלך"..
הוא גילגל את השקל לתוך קופתו של הזקן והוא בתגובה החזיר לו במאור פנים : "תבורך מפי עליון, איזה צדיק!!!, תזכה לכלה נאה וחסודה בעז"ה, זיווג הגון בקרוב!!!".
"וואוו", אמר מוטי לדודי חברו ברכה בכזו מאור פנים לה לא ציפיתי…
והיכן אנו רואים את ענין הברכה בפרשתנו?
כמובן בברכת כהנים עליה אומרת התורה הקדושה (ו,כד): "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
רש"י הקדוש ביאר את הברכה שישמרוך בכל נכסיך הקשורים לגשמיות וגם למידותיך שלך, "שיתברכו נכסיך", "שלא יבואו שודדים ליטול ממונך", "יראה לך פנים שוחקות".
וגם בברייתא בתורת כהנים כתב את פרשת ברכת כהנים כפרשה סתומה…
ועדיין צריכים אנו להבין – מדוע ברכה זו נתפרשה לכהנים ואילו הברכה שבירך אהרן את העם בפרשת שמיני (ט,כב): "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים", לא נתפרשה כלל וכלל?
אלא מבאר הגאון ר' חיים זייציק זצוק"ל בספרו הבהיר "אור חדש":
"צריך האדם לשמוח בשמחת חבירו וזולתו, בשמחת בן ישראל, שליבו יהיה גדוש אהבה, שמחה וברכה עד שברכתו תהיה סתומה ובלתי ניתנת לביטוי שפתייים, ברכתו של אדם צריכה להיות גדושה אהבה רבה כל כך, שגם בנשיאת כפיו ותנועות ידיו יהיו ביטויים ולשון של שמחה",
"בהנפת ידו הוא מסמל את הלב העובר על גדותיו מברכה ושמחה, וצפון בה אוצר בלום של חדווה וגיל. אין הנפת היד יבשה או ריקה אלא היא תנועת כל הלב, יש בה כל הלשונות של ברכות ואיחולים טמונה בה חדוות כל נשמתו, ים מלא שמחה שהוא למעלה מכל דיבור ואין אפשרות לבטאו בשפתיים, הברכה נובעת ממעיין הנשמה העליונה, והברכה מרובה היא בהתאם לטוהר וגודל הנשמה".
ועתה אנו מבינים – מדוע אהרן הכהן שהיה כל ימיו אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ויראת שמיים, הסתפק בהקרבת הקרבנות בהנפת ידיו כי ברכה כזאת היא באה מטוהר הלב וגודל הנשמה, היא יכולה לבוא ולהסתפק רק בהנפת ידיים כי זה אהרן הכהן לדרגתו זה הספיק אך הכהנים שלא נקראים בדרגתו של אהרן צריכים לבוא ולפרש ברכתם…
ואם כן – מה נאמר אנחנו הקטנים באיזה דרגה אנחנו? בדרגתו של אהרן או להפך בדרגתם של הכהנים? האם כשאנחנו מברכים מישהו אנו עושים מזה מסכת של ברכות? או שיש לנו בבטן איזה יצר הרע קטנטן שאומר לנו: "הלא הוא [העומד מולך] יש לו איזה שהוא תחום קטן שהוא טוב יותר ממך אז לכאורה למה שתברך אותו"?, אנו מצווים להתעלם מההרגשות הללו ולברך מכל הלב, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים כמו אותו קבצן שהאיר פנים למוטי ברמה שהוא לא הכיר…
וכך גם בחג השבועות אנו עושים פעולה שהיא לכאורה דרושה הכנה דרבה לפני כן, להיות ערים כל הלילה ולשבת וללמוד תורה, אך אנו זוכים בלימודנו זה לברכתה של השכינה, שבירכה את תלמידיו של ר' יוסף קארו וזאת הועתק מכתביו של ר' שלמה אלקבץ זצוק"ל מחבר הפיוט "לכה דודי" (של"ה הקדוש מסכת שבועות נר מצווה ה): "שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי. שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה, אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עליה, וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא, ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעים את קולכם, והוא שמח בכם. לכן בניי התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבכם, ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו ועלצו בניי ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בניי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו בקול רם כיום הכיפורים 'ברוך שם כבוד' כו'.
יש מישהו שרוצה להפסיד את זה?…
ונסיים במעשה נפלא שסיפר הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א (באר הפרשה תרומה תשע"ז):
"שאל פעם בעל השבט הלוי זצ"ל את הגאון ר' יעקב אדלשטיין זצ"ל: "כיצד זכיתם לכח עליון כזה, שכל ברכותיהם ותפילותיהם מתקבלות בשמיים ופועלות פעולתן לטובה?…"
תחילה ניסה ר' יעקב לבטל את עצמו ושאל: "מנין לכם שהם פועלות?…"אבל משלא נתקבלו תירוציו נענה ואמר: שמא זה ב'מידה כנגד מידה' כי קהל גדול בא אלי והנני שומע ומקשיב לכל אחד ואחד מהם בסבלנות עצומה, אין איש היוצא מביתי מבלי שנשמעו כל דבריו באוזן קשבת, על כן גם בשמיים אומרים – נשמע בסבלנות את כל דבריו ונמלא כל בקשותיו ותפילותיו"….
אפילו אם לא מגיבים – אבל שומעים ומייחלים לטובה של השני ומברכים אותו הברכה פועלת את פעולתה…
נקודה למחשבה לחיים!!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
===
המאמר נכתב להצלחתו ולרפואתו השלמה של
ידידי ורעי
ר' אליהו בן רליה הי"ו למשפחת גואטה.
וכן לרפואת בני יקירי – יונתן ספיר רעיה הי"ו.
בתושח"י.
