בלי שום הודעה מוקדמת, ודיי בהפתעה התבשרו אזרחי ישראל על סיום דרכה של ממשלת בנט-לפיד-עבאס. שנה וחודש היא שרדה, הייתה רוויה בסכסוכים ותככים כמעט על בסיס יומי, כשכל צד מושך את השמיכה הקצרה לכיוון שלו.
התפרקות הקואליציה ונפילת הממשלה היו עובדה מוגמרת עם פרישתה של עידית סילמן לפני פסח על רקע סערת חוק החמץ, רק כולם חיכו לראות איך זה יתבצע בפועל. כשמתחת לפני השטח בנט ולפיד ממתינים לראות מי מפיל את הקואליציה כדי לדעת מי יהיה ראש ממשלה עד הבחירות.
כשנפל הפור, ובנט הבין שלמרות שגם בצד השמאלי ישנם מורדים, המורדים במגרש הימני גמרו בדעתם לאחר התלבטויות אין קץ לחתוך, הוא נהיה "מענטש" שפתאום שם את המדינה לפני הכיסא. מעניין למה הוא לא חשב עד היום שלהיות ראש ממשלה עם שישה וחמישה מנדטים זה לשים את עצמו לפני המדינה. מעניין.
עוד באתר:
לאחר שההבנה שזה נגמר חלחלה בקרבו, בנט החליט לרדת יפה מהבמה אליה עלה בהונאת בוחריו. במקום לקבל בעיטה כואבת וסילוק בבושת פנים, הוא החליט להקדים את המתלבטים ולעשות זאת בעצמו.
אם שאלתם את עצמכם מה פשר הכותרת "הייתה ממשלה טובה" להלן ההסבר: כשהממשלה חיה ופעלה, וגם כשהיא גססה והייתה בהחייאה, היה קצת מצחיק לכתוב עליה "טובה". לאחר נפילתה, נשתדל להתמקד בטוב שהיא עשתה.
ראשית, הדבר הטוב ביותר שהיא עשתה זהו קמפיין בחירות מוצלח לימין בישראל. בעשור האחרון הימין רץ בבחירות עם איומים של "מה יהיה אם השמאל יעלה לשלטון". עד 2019 זה עבד מצוין וקמו פה ממשלות ימין, למעט ב 2013 שבנט כפה על נתניהו להכניס את לפיד.
בקמפיינים שזה עתה נפתחו, בימין לא יצטרכו להמציא תיאוריות של מה יהיה, אלא יסבירו לציבור שהתעצל לבוא לקלפי בארבעת הסבבים האחרונים – מה היה. אחרי שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל תומכי טרור ישבו בקואליציה עם זכות וטו על כל הצעה שעולה, מסתבר שאלה שנמנעו בפעמים הקודמות, ייצאו לקלפי. על זה בדיוק בונה נתניהו, אם זה יקרה – ימים יגידו.
כל מה שהימין יצטרך לעשות בקמפיין הנוכחי זה להציג לציבור את "הישגי" הממשלה בשנת קיומה, עם המלצה חמה להתמקד בתחומי הביטחון האישי, הכלכלה, הדיור, והרשימה עוד ארוכה.
עורכי סרטוני הוידאו של הקמפיינים בצד הימני לא יצטרכו להיות יצירתיים מידיי. הם יוכלו להסתפק בתיעודים מהמליאה בשנה האחרונה, ובתיעודים של הבטחות הבחירות שהופרו בסיטונאות.
מלבד העזרה הרבה שהממשלה הזו תרמה לקמפיין הימין, היא תרמה עוד משהו מהותי. ולא פחות חשוב. בשנה האחרונה, הימין שהיה בשלטון למעלה מעשור, קיבל קורס מזורז איך לשלוט. בשנות השלטון הימני, רבים חשו כי השרים והחכי"ם נדבקו חזק מידיי לכיסאותיהם, לא שהם לא עשו דברים טובים, אבל התחושה הייתה שתמיד מפחדים ממשהו, לא עושים שום צעד דרסטי כדי לא לעורר דובים ישנים.
לאחר שהשמאל עלה לשלטון, הוא הוכיח באופן ברור שאפשר לעשות מה שרוצים ואיך שרוצים, ושהתקשורת תצעק. אם 53 מיליארד לעבאס, וחופן תופינים לכל ח"כ שקם על רגל שמאל עוברים בשקט, כשהימין יהיה בשלטון הוא לא יפחד ממה יגידו. מי שיגיד יקבל צילומי מסך מהכותרות של השנה האחרונה ויתבקש להציג את תגובתו. בתקווה שאכן כך יהיה.
מה גם, שיהיה מאד קשה לימין לחזור בלי לבצע שינויים דרמטיים ביוקר המחיה, מחירי הדלק, והכלכלה, וגם רפורמה במערכת המשפט. כשכל אחד מרגיש בכיס את המחירים שעולים, הימין יהיה חייב לשנות את זה. אחרת אין שום סיבה לחזרתו לשלטון.
עוד נקודה חשובה שהממשלה הזו תרמה למרחב הפוליטי בישראל היא רמת האמינות של הפוליטיקאים בעיני הבוחרים. כלומר, לאחר שהם הוכיחו שמילה שלהם שווה כמו חתימה על הקרח, והם הפרו כל מה שהבטיחו לציבור בצורה בוטה, הפעם יהיה קשה יותר לשקר במערכת הבחירות. ומי שהוחזק כשקרן ישלם על כך בקלפי.
תארו לכם שבנט החליט להתמודד שוב, והוא מבטיח שהוא לא ישב עם עבאס, מישהו יאמין לו? ברור שלא. כנ"ל אם לפיד יבטיח שלא ימנה יותר משמונה עשר שרים או משהו בסגנון. משכך, התרומה של הממשלה הנופלת לאמון בין הציבור לנבחריו חשובה.
לסיום, מול קמפיין כל כך טוב שמפרי ההבטחות בממשלה היוצאת תרמו חינם לימין, מה שיש להם למכור זה רק "היזהרו מבן גביר". בהנחה זהירה ניתן לומר שמרבית אזרחי ישראל יעדיפו את בן גביר בקואליציה ולא את עבאס, גנאיים, ויתר השותפים המפוקפקים שנטלו חלק פעיל בקואליציה שהתפרקה.
הקמפיינים שיהיו, חשובים כדי להוציא את השאננים מהבית, להראות להם מה קרה כשהם היו בטיול ביום הבוחר, בכך להגביר את אחוז ההצבעה במעוזי הימין, בצירוף תקווה שאחת מהמפלגות בגוש השמאל תראה את אחוז החסימה מלמטה. ועל כך יש לומר תודה לבנט ושותפיו שתרמו תרומה חשובה לחומרי התעמולה.
