כלי תקשורת באוקראינה וברוסיה מדווחים כי לוטננט קולונל אולקסי מס, אחד הטייסים האוקראינים הראשונים שהורשו להטיס את מטוסי הקרב האמריקאים שהגיעו בחשאי לפני כמה ימים לאוקראינה, נהרג בהתקפה רוסית. לפי הדיווחים, הוא בילה שישה חודשים בדנמרק ולמד להטיס מטוסי F-16.
מס נהרג ב-26 באוגוסט – במהלך מתקפת טילים על מתקנים צבאיים ותעשייתיים באוקראינה. אחת התקיפות בוצעה בשדה התעופה של בסיס F-16 במחוז איבנו-פרנקיבסק שבמערב המדינה, אזור שהאוקראינים חשבו כי הוא מקום בטוח בשל המרחק הגדול שלו מהחזית. יום קודם לכן פרסמו הכוחות המזוינים של אוקראינה תמונה של המטוסים, שחשפה את מקום האחסון שלהם.
במקביל, בשטח, הרוסים מנצלים היטב את מעבר אלפי חיילים אוקראינים מיומנים למחוז קורסק ברוסיה (מהלך שבינתיים נבלם) ומתקדמים משמעותית במחוז דונייצק. הדיווחים הרוסיים מדברים על "דריסת" האוקראינים. בחלק מהקרבות התקדמו הרוסים בעומק של 5 קילומטר ביממה אחת.
עוד באתר:
כזכור, לפני כשבועיים פורסם בתקשורת המערבית כי המתקפה האוקראינית על רוסיה מתרחבת ממחוז קורסק הרוסי, הגובל בצפון-מזרח אוקראינה אל מחוז וולגוגראד השוכן מזרחה אליו. המתקפה האוקראינית היא הרבה יותר סמלית. כלומר, גם אם החיילים האוקראינים כבשו כמה עשרות עיירות קטנות ובעיקר שדות ואזורים מיוערים, יש בכך אמירה ברורה: כוחה הצבאי של אוקראינה עדיין במותניה ולמרות שהמערב קרוב להתייאש ממנה, היא עדיין יכולה להוביל מהלכים מפתיעים.
הרוסים נתפסו לא מוכנים. על אף שבשנה האחרונה ראינו כמה אירועים בהם כוחות אוקראינים ובהם עשרות לוחמים מובחרים פלשו פה ושם לשטח רוסיה, לעומק של קילומטרים בודדים, הצבא הרוסי לא היה מוכן לפלישה שכזו. נכון אמנם שמדובר בגבול אדיר וארוך מאוד, אבל מישהו נכשל שם בהגנה. אגב, בצבא הרוסי היה מי שטען כי הוא התריע מפני פשיטה שכזו אחרי שאנשי מודיעין זיהו הכנות לכך בצד האוקראיני אבל דבר לא נעשה.
עם זאת, כבר לפני כשבועיים פרסמנו כאן כי מצבם של האוקראינים קשה מאוד. מעט קודם לכן – וזה נושא שבתקשורת בישראל לא דווח עליו – הצליחו הרוסים לצור ולכבוש כמעט לגמרי את העיירה 'ניו-יורק' שבחבל דונייצק. מדובר בעיירה לא חשובה, אבל מפאת שמה היא משכה בעבר תשומת לב בינלאומית, והפכה לסמל של כבוד עבור האוקראינים שסירבו לוותר עליה. הלחץ הצבאי על ניו-יורק הוא אמנם סימלי, אבל הרוסים כובשים בממוצע בכל שבוע כמה עיירות וההתקדמות שלהם איטית אבל נחרצת. ממעקב אחרי מפות שמפרסמים הרוסים עולה כי יש ימים שבהם הם כובשים אפילו קילומטר וחצי או שניים. זה אמנם נשמע כלום, אבל מדובר באזורים מבוצרים מאוד וכל התקדמות בהם היא משמעותית.
ההחלטה לצאת למבצע ברוסיה נועדה לא רק כדי להראות יכולת עמידה של האוקראינים ולהשפיל את הרוסים אלא גם כדי להוריד את הלחץ הצבאי הבלתי נפסק במחוז דונייצק. ואכן, בשבוע האחרון העידו האוקראינים כי הלחץ הצבאי במחוז פחת, שכן הרוסים מתמקדים כעת ב'כיבוי השריפות' בשטחם.
אז לטווח הקרוב יש בכך תועלת אבל השאלה היא מה קורה בטווח הבינוני והארוך. ובכן, לא ברור שמדובר בצעד נכון במיוחד: העובדה שאוקראינה שלחה לקרב הזה אלפי לוחמים כשירים ומיומנים לצד עשרות רבות של משוריינים, היא סוג של בזבוז. הרי במוקדם או במאוחר רוסיה תצליח לכאורה להדוף את המתקפה הזו, וכך יוצא שאלפי חיילים הוקרבו עבור המבצע הזמני והמוגבל, במקום שינסו להילחם ברוסים בשטחים שכבשו באוקראינה. "זה משהו שהרמטכ"ל האוקראיני סירסקי עוד יכול להתחרט עליו" נכתב באחד מכלי התקשורת.
