למה התורה צריכה לצוות בחירה בין טוב ורע, הרי ברור שאדם יבחר בטוב ולא ברע מה יש מצווה על בחירה בטוב?
יש שתי קצוות של האופי האנושי: הסגפן והנהנתן, בעלי הסגפנות נוטים לחשוב כי יש מצווה לסבול וכי קיום המצוות גם הוא אמור להיות מתוך הכרח פחד וחשש.
לעומתם בעלי הנאה והתאווה מלאי תשוקה ורדיפה אחד הדבר הבא, הם ממלאים את עצמם בהבל וריקנות, אבל התשוקה והרצון להנות מהריגוש הבא נותנים להם טעם בחיים.
עוד באתר:
נכון: נהנתנות, בורגנות, תאוותנות ועיסוק מיותר בתשוקות העולם הזה גורמים לליבוי יצרים, לעבירות חמורות, וייתכן ואף הם בפני עצמם עבירות חמורות, ולכן היהדות מוקיעה אותם באיסורים והרחקות ועל כך נכתבו ספרי מוסר למכביר.
אבל יחד עם איסורי התאווה חשוב מאד שנדע לקיים את המצוות לא מצד הסגפנות ההכרח והחולשה, אלא להפך: מתוך מקום של טובה וברכה, מתוך רצון להתחבר לטוב האמיתי להרגיש ערבות התורה את ה "ישבעו ויתענגו מטובך"
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" אינו רק ציווי על בחירה וקיום המצוות, אלא על הדרך, על המהות, על המנטליות, כיצד אתה מקיים מצוות, מתוך בחירה בטוב או מתוך הכרח פחד ויראת העונש.
פרשת ראה מלמדת אותנו רגע לפני ימי הרחמים וחגי תשרי, כי אנחנו מגיעים ממקום טוב, מתוך רצון להשתנות, ימי חשבון הנפש זאת הזדמנות לתשובה, למעשים טובים, להיבראות מחדש, לפתח רצונות ויכולות שתמיד רצינו אבל מצאנו תירוצים למכביר לדחייה, שוב, ושוב.
אנחנו מגיעים לימים אותם ננצל ונחווה מתוך בחירה ולא 'נעבור את זה' או ליד זה.. וכך נחמד לקיים תורה תפילה ומצוות מתוך חוויה מתחדשת ולא מתוך הכרח השגרה.
ועוד משהו: בתורה לא מוזכר מפורשות שכר העולם הבא, יותר נכון צמד המילים עולם הבא לא מוזכרים באופן מפורש, כי התורה רוצה שנהנה מהמצוות גם בעולם הזה.
גם אם שכר מצוות אינו בעולם הזה שהרי שכר מצווה בהאי עלמא ליכא, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להנות מהטוב של המצוות.
נכתב על פי משנתו של הבת עין לפרשת ראה.
