מבדיקת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים עולה כי הנזק הכלכלי המצטבר למפעלי התעשייה בכל אזורי הארץ הנמצאים תחת איום הטילים בתום עשרת ימי לחימה (8/7/14 עד 17/7/14, כולל), של מבצע "צוק איתן", מוערך בכ- 445 מיליון שקלים. מפעלי הדרום כולל עוטף עזה, ניזוקו ב- 180 מיליון שקל ומפעלי מרכז הארץ עד מחוז חיפה, ניזוקו ב- 220 מיליון שקל. כך עולה מסקר שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים בשבוע שעבר, בקרב מפעלים ברחבי הארץ.
הסקר כולל דיווחים מהשטח של כ- 100 מפעלי תעשייה מכל רחבי הארץ, בחלוקה לפי מחוזות פעילות.
מהסקר עולה כי בעקבות הלחימה נרשמה פגיעה ברווח – בעיקר של מפעלים רציפים ומפעלי מזון- של כ- 30% באזור הדרום ובין 7%-8% ביתר אזורי הארץ, הנמצאים תחת איום הטילים. בנוסף, מדווחים חלק מהמפעלים על אובדן של חומרי הגלם, בעיקר במפעלים רציפים (מפעלים העובדים באופן קבוע 24 שעות ברציפות) ובמפעלי מזון, כאשר שיעור הפגיעה עומד על אחוזים בודדים – עד כ- 2%.
עוד באתר:
על בסיס ממצאי הסקר, חישב האגף למחקר כלכלי את אומדני הפגיעה הכלכלית לתעשייה כולה. התחשיב לוקח בחשבון הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכרם של העובדים שלא הגיעו לעבודה וכן פגיעה ברווח ואובדן חלקי של חומרי גלם טריים. בנוסף האומדן לוקח בחשבון הערכה זהירה של פגיעה מסוימת בפריון העובדים שהתייצבו לעבודה, אך עבודתם שובשה בשל האזעקות/פגיעות/חרדה וכדומה.
כ- 40% מהנזק הכלכלי מקורו בפגיעה בפעילות מפעלי התעשייה בדרום, אשר מעסיקים פחות מ- 20% מכלל העובדים בתעשייה בישראל. כמחצית מהנזק הכלכלי שהמפעלים ספגו בעקבות הלחימה, דווח במחוזות תל אביב, המרכז וחיפה. זאת בעיקר בשל ריכוז המועסקים הגבוה באזורים אלו – קרוב ל- 60%. יתר הנזק, רוכז במפעלים במחוזות ירושלים והצפון.
עוד עולה מנתוני התאחדות התעשיינים כי שיעור התייצבות העובדים בממוצע במפעלי התעשייה ברחבי הארץ במהלך ימי המבצע, עמד על כ- 89%. שיעור התייצבות העובדים באזור הדרום עמד בממוצע על כ- 80%, אולם מפעלים בודדים דיווחו כי שיעור ההתייצבות עומד על 30%-50% בלבד. חלק מהמפעלים אף החליטו להשבית לחלוטין את פעילותם, עד תום ימי הלחימה; במרכז הארץ עד וכולל חיפה התייצבות העובדים עמדה על כ- 90% בממוצע; ובאזור ירושלים והצפון התייצבות העובדים בממוצע עמדה על כ- 95%.
להערכת התאחדות התעשיינים, שיעור התייצבות העובדים במפעלי הדרום הינו גבוה יחסית למבצעים קודמים כגון 'עופרת יצוקה' ו- 'עמוד ענן'. זאת בעיקר הודות לשיפור הניכר שחל בשנתיים החולפות במידת היערכות המפעלים ויתר המערכות- הן בזכות הסדרת והנגשת המרחבים המוגנים ברחבי אזור הדרום והן הודות להגנה הטובה שמספקת מערכת כיפת ברזל.
כמו כן עולה מהשטח כי מפעלים רבים עברו לפעול במתכונת חירום- משמרות ארוכות של 12 שעות; הסעות בתכיפות גבוהה לעובדים על מנת למנוע המתנה ארוכה בתחנות ההסעה; לעובדי מנהלה שנוכחותם אינה הכרחית מאפשרים לעבוד מהבית; עובדי מנהלה שמגיעים למפעל, הולכים לתגבר את העבודה ברצפת הייצור על מנת לחפות על המחסור בכוח אדם; ועוד.
