רובנו מבלים חלק גדול מהיום שלנו בנסיעות: בדרך אל העבודה וממנה, לקחת את הילדים לקייטנה או לחוג, לבקר את סבא וסבתא, קניות, בילויים או פגישות עם חברים. גם בימים אלו של איום הטילים על תושבי המדינה, מומלץ להמשיך ולנהל את שגרת החיים לה אנו רגילים, אולם יש לעשות זאת בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
על פי ההנחיות, ברגע ששומעים אזעקה או קול נפץ במהלך נסיעה, יש לעצור את הרכב בצד הדרך, לכבות את המנוע ולצאת ממנו בבטחה ככל שהדבר אפשרי. אם קיים מבנה או מחסה סמוכים, שניתן להגיע אליהם על פי זמן ההתראה באזור הנסיעה, יש להיכנס לתוכם. אם אין מבנה או מחסה בקרבת מקום, יש להתרחק מהרכב, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש עם הידיים. רק במידה שאין אפשרות לצאת מהרכב בזמן, יש להישאר בו, להתכופף מתחת לסף החלונות ולהגן על הראש עם הידיים.
קיימות סיבות רבות שבעטיין חשוב לצאת מהרכב, בהן חשש להתנפצות החלונות ופציעה משברי זכוכית, סכנת התלקחות של הרכב אם מיכל הדלק ייפגע והדף חזק, שעלול להעיף את הרכב כולו בתאוצה גבוהה ומסוכנת. אולם הסיבה העיקרית היא העדיפות להיות קרובים ככל האפשר לקרקע ולהקטין ככל הניתן את גובה הצללית של גופנו ושטח החשיפה שלו.
עוד באתר:
מדוע חשוב להיות קרובים לקרקע? משום שלרוב ראשי הנפץ של הרקטות והטילים יש מעטפת פלדה, שיוצרת רסיסים מסוכנים רבים בפיזור צפוף מאוד. רסיסים אלו פוגעים באופן ישיר בקרקע רק באזור קטן מאוד הסמוך למקום הפיצוץ, אולם במרבית השטח החשוף לפגיעה וככל שמרחיקים ממקום הפיצוץ – מסלול מעוף הרסיסים הוא אלכסוני וכלפי מעלה.
גם הקרקע עצמה מספקת הגנה, כאשר כל קפל או בליטה בה משפרים מאוד את רמת המיגון, למשל תלולית, אבן שפה, מעקה נמוך או תעלה. על אף שהדבר כרוך לעיתים בחוסר נוחות וחשש ללכלוך הבגדים, התנהגות לפי הנחיות אלה מצילת חיים.
כאמור, גם במצב שבו אין אפשרות לצאת מהרכב, חשוב לנקוט פעולות, שיקטינו את הסכנה: לעצור את הרכב בצד הדרך, לכבות המנוע ולהתכופף אל מתחת לקו החלונות. זאת, על מנת להקטין את הצללית שלנו, לצמצם את סכנת הפציעה הנשקפת במקרה של התנפצות הזגוגיות ולהפחית את הסיכון לפגיעה חמורה מרסיסים ומהדף.
הכותב הוא מהנדס המיגון הפיקודי, פיקוד העורף
